הבלוג של אלברט שבות

השיטה הקואליציונית הביאה לאזורנו את הבכורה למונח חדש שנקרא 'פשרה', היינו ויתור. לא פעם ודרך הפשר ה והויתור מגיעים למוצר סופי שאינו דומה ולא מתקרב למוצר המקורי שראש הממשלה הכריז עליו במערכת הבחירות שלו. העקרונות מתערבבים ואף נמסים ומתאדים בזה אחר זה, למה? כי חייבים להתפשר אחרת לעולם לא תקום קואליציה ולא ממשלה. משחקי הקואליציה ▪  ▪  ▪ אני מציע לשנות את שיטת הבחירות ולהפריד בין הבחירות לרשות המחוקקת (הכנסת) למבצעת (הממשלה), דהיינו לבחור בשני פתקים, אחד לסיעות הכנסת ושני לראש הממשלה שיכונן ממשלה טכנוקרטית מקצועית . ואמנם חוק הבחירה הישירה נוסח בעבר הלא רחוק ונכשל . כוונת החוק הייתה לבחור ב רה"מ שאמנם ייבחר בבחירה ישירה א ולם ה ממשלה ש עתיד להרכיבה טעונה את אישור הכנסת- דבר שירוקן מתוכן את כל ההגיון בבחירה הישירה , כי לדי די החוק ההוא רה"מ שנבחר ישירות יצטרך עדיין לעמוד לסחיטת הח"כים שייאשרו או לא יאשרו את   ממשלתו , ובאופן הזה ' הכרעת הרוב ' תיפול שוב בין הכיסאות. מאידך הממשלה הטכנוקרטית שאני מצביע עליה היום איננה טעונה את אישור הכנסת כי העם ברו

השיטה הקואליציונית גרמה ליצירת דור חדש של מנהיגים שיודעים לתמרן ולהגיע לכלל הסכם על-ידי ויתור הדדי. לתכונה הזו שהמנהיגים בעידן החדש התמחו בה קוראים 'להתפשר': להרכיב ממשלה שתמשול אך ללא משילות. מרכז ריק מתוכן ▪  ▪  ▪   נוצר היום במתחם הפוליטי המודרני בארץ מונח חדש טרי מהקופסה שנקרא 'מרכז'. מה הנטייה הפוליטית שלך אדוני? אני שייך למרכז. ואם בכל זאת אלחץ אותך לקיר לדעת לאן אתה נוטה לימין או לשמאל – תשובה נהירה ומקובלת: אני מרכז-ימין או מרכז-שמאל. כלומר נו אני בעד החזרת השטחים ושתי מדינות אבל נוטה לימין. אפשר גם: לא אכפת לי שתי מדינות או אחת רק שיתנו לחיות נו. ואפשר עוד ועוד... היום הרוב המוחלט של אזרחי ישראל, אני מעריך קרוב לשמונים אחוז, הם בעלי דעה פוליטית המשוייכת למרכז ומתבלין אותה במרכז-ימין או מרכז -שמאל רק בשביל לתת לנטייתם ארשה רצינית; בפועל שניהם היינו הך ולפני שתתנפלו עלי תנו לי להסביר את עצמי.     ה מרכז , יש מי שאומרים, הוא מפלטם של הצבועים וגם של הנהנתנים ואני אוס י ף של הרייקנים- אלה שאין להם מה להציע או לא אוהבים להתחייב על כיוון מסוים שמא ימצאו בדר

זה בסדר שתהיה לנו עמדה פוליטית אבל מה עם יתר האגפים האנושיים בחיי נו ? השנאה מאפילה עליהם ותוקעת אותנו איתה לעד? האם בעצם זה מוביל אותנו ל הבדל המהותי העמוק בין הימין לשמאל ? ▪  ▪  ▪ היום ככל יום פתחתי את היום עם הפייס ונתקלתי ראשונה בפוסט ארסי על ביבי. כן יש לי חברים שמאלנים שאני חולק על דעתם אך מכבד אותה ולראיה מגיב פה ושם על הפוסטים שלהם, לאחד מהם קוראים עמוס טל, איש מבוגר בעל עברית רהוטה ושמאלני שרוף ללא תקנה. הוא בעל הפוסט הארסי על ביבי שהגבתי עליו .   בדרך חזרה לדף שלי נתקלתי בעוד פוסט קצר שדיבר אלי ונתתי לו לייק חם. "אל תבקש ממני לבנות למענך. בקש ממני להסביר לך איך לבנות. כי אין כמו חדוות היציר ה". אהבתי. האצבע לחצה אינטואיטיבית על הדף שלו הלכתי לבקר, שמו בצלאל לוי. הוא איש ימין אין ספק, מצאתי אצלו פוסט בזכות השר אוחנה. אבל מצאתי אצלו עוד דברים שמשכו את תשומת ליבי.   מצאתי הרבה מאוד פוסטים חברתיים שמדברים על דברים טובים, היו מספר פוסטים על ארגון 'ידידים' שעוזרים בדרכים. הפוסטים על הידידים חזרו על עצמם כנראה או הוא או מי ממשפחתו מנוי על הארגון. למה להכביר

במקום השמאל-ציוני וימין-ציוני קם לו תמנון ענק בעל זרועות וראשים מרובים . לתמנון הג'מבו הזה קוראים היום בלשון העם מרכז, מרכז-ימין ומרכז-שמאל, והאמת אין מבחינה רעיונית שום הבדל ביניהם מלבד היחוס הנוסטלגי לימין או לשמאל תמנון ענק בעל זרועות וראשים מרובים ▪  ▪  ▪     לפני יומיים העלתי פוסט קטן בפייס בו הבעתי את דעתי על כי השמאל הציוני חלף עם הרוח והלך לאיבדון עולם. "אין כבר שמאל" ציינתי, "המרכז גנב את השמאל ולא יודע מה לעשות איתו, לכן אין למרכז מצע בעליל. לכן גנץ ולפיד נשמעים הזויים והמצע שלהם 'רק לא ביבי'. אני חושש כי גם שקד ובנט בדרך למרכז". על הפוסט הקצר ענתה לי שירה לוי כי לא! "השמאל חי בועט וחודר לכל מקום. לתקשורת, לחינוך, לתרבות, לפוליטיקה ולאקדמיה". "השמאל לא חי ולא בועט" אני עונה לשירה היום על-פני השורות האלו. השמאל מת מזמן אבל זאת לא בשורה טובה כי במקום השמאל צץ לו תמנון ענק עם הרבה ראשים ולכן קשה לזהות אותו או להצביע על אילו מהראשים הוא הראש שלו . זה המרכז שירה . זה המרכז - ימין ומרכז - שמאל אין הבדל ביניהם , כל אחד מ

מתי האדם הולך נגד הקבוצה שלו , מתי הוא יעדיף את הקבוצה המתחרה על-פני קבוצתו הלקאה עצמית ▪  ▪  ▪ ומתמיד העסיקה אותי השאלה: מתי האדם הולך נגד הקבוצה שלו? מתי הוא מאמץ דווקא את הנוסחה שסותרת את האינטרסים של הקבוצה המנוי עליה שלמעשה אלה הם האינטרסים שלו עצמו . .. אני מדבר על השמאל הישראלי בפרט שתמיד אבל תמיד הנוסחה שלו תטה את הכף לטובת האינטרסים של הקבוצה מנגד שעומדת מול הקבוצה המנוי עליה. פלסטינים מול ישראלים הפלסטינים מנצחים, הכף תמיד נ וטה לכיוונם . מסתננים נגד תושבים- המסתננים מנצחים לא משנה באיזה תחום גם אם מדובר בקטטה בין סוחרי סמים ישראלים ואריתראים- הכף נ וטה אוטומטית לטובת האריתראים שהמנייקים הישראלים התעמרו בהם. מוסר יהודי ומוסלמי המוסר המוסלמי ינצח כמעט אוטומטית לא יאומן. לפני כחמש עשרה שנה כתבתי לבני הבכור את ד רשת הבר מצווה שלו וחתמתי אותה במילים האלה. חתן הבר מצווה ארז פונה אל האורחים שלו ואומר: " פעם בבית, לאחר ריב גדול שהיה לי עם אח שלי גידי, קרא לנו אבא אליו ואמר: אתם יכולים לריב כאן בבית כמה שאתם רוצים, תצעקו ותרביצו כמה שתרצו ואיך שתרצו , רק תזכרו בחוץ הדבר

קישור לפרק א' ליאת בן-ארי הלכה בדרך מושחתת ו עשתה בדיוק את ההפך ממה שמצופה ממנה כאישיות הממונה על אכיפה כלכלית, היא המשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית, ביודעה כי המערכת שאמורה לטפל בעבירת השחיתות אשר שמה דבק בה מושחתת בדיוק כמוה ולכן לא היה לה ממה לחשוש הלכה בדרך מושחתת ▪  ▪  ▪ א ני משוכנע כי העבירה של בן-ארי היא לא בתחום הבנייה. כמובן שנעשתה עבירה אבל מותר לה להגיד כי העבירה שנעשתה לא הייתה בידיעתה ולא מרצונה וכן זו תשובה מקובלת, אני מקבל אותה. היה לה למשל חשבון משותף עם בן זוגה. יום אחד משך בן זוגה סכום מסוים מהחשבון לשמש אותו בדבר עבירה ואפילו עבירה שאף היא תהנה ממנה, למשל קנה בכסף הזה מניות אסורות ששמע מחברו על וויסותן... הכסף של הרווח האסור הזה ייכנס לחשבון המשותף של ליאת בן-ארי אבל מבחינה מוסרית ואתית היא יכולה לטעון בוודאי שלא היה לה מידע על העבירה של בעלה שהכסף המשותף שלה עימו שימש אותו לדבר העבירה ואילו ידעה לא הייתה מרשה דבר כזה. היא יכולה לטעון ואני יכול להאמין לה . זה בדיוק מה שתטען גם בתיק הבנייה ולכן אני טוען שהעבירה שלה התחילה לאחר שנודע לה כי בן זוגה קנה מנ

ההיסטוריה הלא רחוקה תיעדה עבורנו מצג אחר בו נקשר שמו של מנדלבליט בזירת הפשע באופן מטריד ביותר ולא במקרה ; חתום על זאת היועמ"ש דאז ואפילו מנדלבליט בעצמו מאשר בהצהרותיו הקשות את זאת , אמנם באופן עקיף אך ברור וינשטיין נגד מנדלבליט ▪  ▪  ▪ לפני תקופה מה בערוץ 20, הציגו ל צופים בתוכנית האולם הפתוח של בועז גולן מעטפה סגורה שבתוכה, כך אמרו, יש תמלול הקלטות של מנדלבליט שחל עליהן צו איסור פרסום. הייתה לי פעם שאלה שהדהדה בראשי, שהתחבטתי בה ו באותו יום לאחר הצגת המעטפה התחדדה לי השאלה הזו והנה היא לפניכם בגודלה הטבעי, אודה למי שינסה לעזור לי לענות עליה. הכלל הוא כי ' זכות הציבור לדעת ' והיוצא מן הכלל הוא ' צו איסור פרסום ' שמונע מהציבור לדעת ו זאת כידוע בשביל להגן על האינטרסים של אותו ציבור, כגון למנוע פגיעה בחקירה או למנוע פגיעה בשמו הטוב של אדם שנקלע באופן אקראי לזירת פשע אך הוא בעצמו לא עשה שום עוול בזירה הזאת. אני מכוון לקלטות מנדלבליט שמגלגלות מספר עבירות קשות בפרשת ' מסמך הרפז ' המזויף שחטא בהן מנדלבליט כאשר היה התובע הצבאי הראשי, עד כדי

אתה לא יכול לגנוב סכום כסף מהבנק וישר לאחר שנחשף דבר הגניבה להגיש בקשת הלוואה מהבנק על אותו הסכום שגנבת. אלא אם כן הגנב הוא חלק מצוות הבנק ויש לו על מה להסתמך שהבנק יקבל את בקשת ההלוואה שלו ויאשרה מבלי לדקדק בסדר הדברים ליאת בן-ארי שווקי, המשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית ▪  ▪  ▪ החטא של ליאת בן-ארי הוא לא עבירת בנייה ופיצול נכס. החטא הציבורי המטריד הוא הגשת היתר פיצול מטעם בן-ארי בסמוך להוצאת דו"ח הפיקוח העירוני.  דו"ח הפיקוח העירוני של עיריית ראש העין דו"ח הפיקוח יצא ב- 24 לפבר' השנה ובקשת היתר בנייה מטעם בן-ארי הוגשה שבוע לאחר מכן ב- 1 במרץ 2020. יש כאן שתי בעיות מטרידות: 1-     אתה לא יכול לגנוב סכום כסף מהבנק וישר לאחר שנחשף דבר הגניבה להגיש בקשת הלוואה מהבנק על אותו הסכום שגנבת. אלא אם כן הגנב הוא חלק מצוות הבנק ויש לו על מה להסתמך שהבנק יקבל את בקשת ההלוואה שלו ויאשרה מבלי לדקדק בסדר הדברים. וזה מביא אותנו לנקודה המטרידה השנייה. 2-     הערכת 'הגנב' שלנו מהסעיף הקודם כי יש לו על מה להסתמך הוכיחה את עצמה במקרה של בן