ממשלה טכנוקרטית

השיטה הקואליציונית הביאה לאזורנו את הבכורה למונח חדש שנקרא 'פשרה', היינו ויתור. לא פעם ודרך הפשרה והויתור מגיעים למוצר סופי שאינו דומה ולא מתקרב למוצר המקורי שראש הממשלה הכריז עליו במערכת הבחירות שלו. העקרונות מתערבבים ואף נמסים ומתאדים בזה אחר זה, למה? כי חייבים להתפשר אחרת לעולם לא תקום קואליציה ולא ממשלה.

משחקי הקואליציה
▪  ▪  ▪

אני מציע לשנות את שיטת הבחירות ולהפריד בין הבחירות לרשות המחוקקת (הכנסת) למבצעת (הממשלה), דהיינו לבחור בשני פתקים, אחד לסיעות הכנסת ושני לראש הממשלה שיכונן ממשלה טכנוקרטית מקצועית. ואמנם חוק הבחירה הישירה נוסח בעבר הלא רחוק ונכשל. כוונת החוק הייתה לבחור ברה"מ שאמנם ייבחר בבחירה ישירה אולם הממשלה שעתיד להרכיבה טעונה את אישור הכנסת- דבר שירוקן מתוכן את כל ההגיון בבחירה הישירה, כי לדידי החוק ההוא רה"מ שנבחר ישירות יצטרך עדיין לעמוד לסחיטת הח"כים שייאשרו או לא יאשרו את ממשלתו, ובאופן הזה 'הכרעת הרוב' תיפול שוב בין הכיסאות. מאידך הממשלה הטכנוקרטית שאני מצביע עליה היום איננה טעונה את אישור הכנסת כי העם ברובו המכריע בחר בה ונתן לה את ברכת הדרך ועל-כן היא איננה זקוקה לאישרור הכנסת. 

לציין כי אין בכוונתי לעשות מחטף דמוקרטי ולהעמיד את נתניהו בראש ממשלה טכנוקרטית. בדיוק להפך, אני הולך והלכה למעשה 'להקריב' את נתניהו ולשים במקומו את גנץ או לפיד. היום לפי הבחירות האחרונות, הגוש שנתניהו עמד בראשו קיבל 58 ואילו גוש השמאל עם המשותפת קיבל 62, לכן אין ספק כי אילו נלך היום על ממשלה טכנוקרטית גנץ או לפיד הם שיעמדו בראשה לא נתניהו.

ההצעה שלי לכינון ממשל טכנוקרטי היא מעין רי-סטארט לדמוקרטיה הישראלית. שיטת הבחירות הנוכחית דורשת קואליציה של מעל ל-60 מנדטים להקמת ממשלה וקושרת את הרשויות לא מפרידה ביניהן. משמעות המונח 'קואליציה' הוא הטמעת הרשות המחוקקת בתוך המבצעת, אפילו הרשות השופטת עשויה להיות חלק מהסכמי הקואליציה, מי יעמוד בראש הוועדה למינוי שופטים ומי יהיו חבריה. האם הקואליציה תחוקק את חוקי ההתבגרות או לא...

אולם מעבר למגרעת הזאת הסותרת את עיקר העיקרים של הדמוקרטיה, ישנו עוד ליקוי שאף המגרעת הדמוקרטית הזו קטנה לעומתו. הליקוי הזה הוא פועל יוצא מהשיטה הקואליציונית ושמו: 'העדר משילות'. אמנם יש לנו היום מושל שקוראים לו ראש הממשלה אך ידיו כבולות ולא יכול למשול; בפועל שריו מושלים בו כי בכל רגע נתון עלולה לצוץ אי-הסכמה שפותחת את האפשרות לשבור את הסכמי הקואליציה ולהפיל את הממשלה. ידי המושל איפוא כבולות מכל צד גם בגלל הסכמי הקואליציה- זה מחד ומאידך כי בכל רגע נתון עלול לצוץ מצב שאינו כלול על נוסח ההסכם.

אבל עדיין לא הגענו אל המגרעת האמיתית החמורה מכולן. השיטה הקואליציונית הביאה לאזורנו את הבכורה למונח חדש שנקרא 'פשרה', היינו ויתור. לא פעם ודרך הפשרה והויתור מגיעים למוצר סופי שאינו דומה ולא מתקרב למוצר המקורי שראש הממשלה הכריז עליו במערכת הבחירות שלו. העקרונות מתערבבים ואף נמסים ומתאדים בזה אחר זה, למה? כי חייבים להתפשר אחרת לעולם לא תקום קואליציה ולא ממשלה.

ובכן תהליך זה של המסת העקרונות הביא עם הזמן להמסת הימין והשמאל כאחד ולהמצאת מונח חדש בפוליטיקה הישראלית שמשקף נאמנה את המצב של בלבול וחוסר התמצאות בזהות הישראלית: אינני לא ימין ולא שמאל ואני איפא 'המרכז' הילד המתוחכם שזה עתה נולד. אני מעריך כי 80 אחוז מהציבור הישראלי מנוי על מרכז ימין או שמאל ושניהם אותו הדבר, שניהם מבולבלים ואינם סגורים על שום עיקרון. אין ראיה טובה לזאת מהעידן הנוכחי בו מפלגות נולדות היישר אל התווך הישראלי ומתאדות בתהליך קצר מגודל של גולם ענק אל ממדי גמד וממנו אל החידלון. כך קרה במפלגת קדימה שעברה ידיים במהירות האור משרון לאולמרט למופז והגיעה לשיאה לידי ציפי ליבני שדווקא היא קברה אותה בפועל. כך נולדה ונקברה מפלגת המרכז של מילוא מרדכי ומרידור, כך כולנו של כחלון ועל זו הדרך הולכת כחול לבן. בינתיים אין משילות לישראל, אין כיוון ומתווה, ומאידך כן יש קואליציה עם מערכת מושלמת לניצול הזדמנויות-פז למפלגות הלוויין. 

אני חושב כי עם ישראל אינו מבולבל מטבעו אך הנסיבות של שיטת הבחירות הקלוקלת הביאו אותו בעל כורחו לידי בלבול, או אז קולו החד וכושר ההכרעה שלו אבדו בין הכיסאות עד שאין להם כבר ערך. היום אין לקול הישראלי ערך בשום מערכת בחירות לרבות קול הליכוד שלדעתי מזה זמן אינו מייצג את המפה הימנית. 

הציבור הישראלי כמכלול חייב לעבור תהליך של רי-סטארט אשר יביא אותו לתהליך בחירה דמוקרטי אמיתי, ממנו ניתן לגזור משטר שיכול למשול ויש בידו את אמצעי המשילות. שתיכון בדרך זו ממשלה שתדע לומר את מילתה הברורה בפנים בתוך ישראל ובפני הקהילה הבינלאומית. אני יודע כי לא נגיע מיד לממשלה טכנוקרטית טובה וקולה לא ישקף את המפה הפוליטית האמיתית, אבל אני מאמין כי המדובר בתהליך שבסופו, לאחר מערכת בחירות אחת או שתיים, הקול הישראלי יחזור למיטבו וקולו ישתקף בממשלה טכנוקרטית.

                                                         ________________________________