הקלטות של מנדלבליט

ההיסטוריה הלא רחוקה תיעדה עבורנו מצג אחר בו נקשר שמו של מנדלבליט בזירת הפשע באופן מטריד ביותר ולא במקרה; חתום על זאת היועמ"ש דאז ואפילו מנדלבליט בעצמו מאשר בהצהרותיו הקשות את זאת, אמנם באופן עקיף אך ברור

וינשטיין נגד מנדלבליט
▪  ▪  ▪

לפני תקופה מה בערוץ 20, הציגו לצופים בתוכנית האולם הפתוח של בועז גולן מעטפה סגורה שבתוכה, כך אמרו, יש תמלול הקלטות של מנדלבליט שחל עליהן צו איסור פרסום. הייתה לי פעם שאלה שהדהדה בראשי, שהתחבטתי בה ובאותו יום לאחר הצגת המעטפה התחדדה לי השאלה הזו והנה היא לפניכם בגודלה הטבעי, אודה למי שינסה לעזור לי לענות עליה.

הכלל הוא כי 'זכות הציבור לדעת' והיוצא מן הכלל הוא 'צו איסור פרסום' שמונע מהציבור לדעת וזאת כידוע בשביל להגן על האינטרסים של אותו ציבור, כגון למנוע פגיעה בחקירה או למנוע פגיעה בשמו הטוב של אדם שנקלע באופן אקראי לזירת פשע אך הוא בעצמו לא עשה שום עוול בזירה הזאת.

אני מכוון לקלטות מנדלבליט שמגלגלות מספר עבירות קשות בפרשת 'מסמך הרפז' המזויף שחטא בהן מנדלבליט כאשר היה התובע הצבאי הראשי, עד כדי שהיועמ"ש דאז יהודה וינשטיין שלח חוות דעת קשה לראש הממשלה נתניהו והפציר בו לשקול את מינוי מנדלבליט לתפקיד מזכיר הממשלה כאשר עננה פלילית כבדה מרחפת מעל ראש מנדלבליט- הגם והתיק בעניינו נסגר בדחילו ורחימו, אולם העננה עודנה מרחפת ומקשה.

הדברים הגיעו לשמיים עד כדי שמנדלבליט הצהיר ב-2015: "היועמ"ש וינשטיין תופר לי תיק כדי לסכל את המינוי שלי".

והיום צצו שוב קלטות מנדלבליט והנה הן ותמליליהן נמצאים על שולחן העיתונאי בועז גולן מערוץ 20 אך האחרון מנוע לפרסמן מכוח צו איסור פרסום. והנה השאלה שלי בגודלה הטבעי:

האם גם על הנימוק למתן צו איסור פרסום חל איסור פרסום? האם שופט שחותם צו איסור כזה או אחר לא אמור לפרוש בפני הציבור את נימוקיו למתן הצו? האם מנדלבליט נקלע באופן אקראי לזירת 'מסמך הרפז המזויף' אך מנדלבליט בעצמו לא עשה שום עוול בזירה הזאת? והלא חוות הדעת של היועמ"ש דאז ווינשטיין מונחת לפנינו ומותר לכל מאן דהו לעיין בה, זהו מסמך קשה בן עשרות עמודים שבגינם הצהיר מנדלבליט כי הוא נרדף, לא פחות, על-ידי ווינשטיין המבקש לסכל את המינוי שלו. זו טענה קשה אך השאלה המתבקשת, האם לא די בכל זה לקשור את מנדלבליט לזירת הפשע ולהוריד אחת ולתמיד את הטיעון של הטלת צו איסור פרסום בכדי למנוע פגיעה בשמו הטוב של מנדלבליט יען נקלע על-פניו במקרה לזירה אך הוא בעצמו לא עשה שום עוול בה, אולם ההיסטוריה הלא רחוקה תיעדה עבורנו מצג אחר בו נקשר שמו של מנדלבליט בזירת הפשע באופן מטריד מאוד ולא במקרה; לא באקראי. חתום על זאת היועמ"ש דאז ואפילו מנדלבליט בעצמו מאשר בהצהרותיו הקשות את זאת.

השאלה שלי איפא, למה ועל מה חל צו איסור פרסום קלטות מנדלבליט. השאלה היותר קשה: האם בית המשפט הוא עסק פרטי של השופט שפטור לנמק את חתימתו על צו איסור הפרסום, ואנחנו הציבור, נותר לנו רק לקבל את גזירת בית המשפט הפרטי שלו?

                                                              ________________________________