בתשובה לשאלה

יוצא כי שתי חנויות המפעל הן של אלוהים והן של ההתפתחות הטבעית, בנו את הגוף ואת מערכותיו המשוכללות על-פי 'הרצון' המקיף ההתחלתי של היצור העומד לפניהם.

חנות המפעל של אלוקים או של הברירה הטבעית
▪  ▪  ▪

  

לפני כחודש התעכבתי על שאלה ביולוגית. תהיתי על-גב המאמר 'הסוד הכמוס של המכונה המתוחכמת' איך המכונה המתוחכמת של הגוף האנושי אינה מזהה את השומן הרע שמצטבר בגוף ומסלקת אותו יחד עם כל הרעלים והפסולת שמפנּה מהגוף. ידוע כי השומן המצטבר בכּרס מעלה את מדדי הכולסטרול שמביא בסופו של יום להתקף לב – הרוצח מס' 1 של האדם לתולדותיו. 

עד היום אני מקבל תשובות ענייניות ומעניינות שרובן המכריע מספר את סיפור האבולוציה וחיפוש האדם לדורותיו אחר המזון, על-כן אוגר הגוף עדיין את השומנים ושומר עליהם שמא יצטרך אותם לשעת חירום. יפה עניתי, האדם צורך גם אבץ ברזל וקבוצת חומרים בעלי יסודות כימיים שמערכות הגוף זקוקה להם לתפעול היום-יומי, ועל-כן הגוף מפעיל מערכת איזון שתבטיח את האספקה הזקוק לה ואת היתר מסלק עם הפסולת, מדוע איפא שלא יאגור אותם כפי שאוגר את השומנים. 

ובכן גם אני רוצה להביא את גרסתי האישית לתקרית הדיפלומטית: מדוע הגוף מסלק כל מיני עודפים שבטווח הקרוב אין לו עניין בהם אך בהחלט יש לו בהם עניין בטווח הרחוק ואולם אותו גוף אינו מקפיד לסלק את העודפים של השומנים המזיקים. 

זו גרסתי. שתי גרסאות לוקחות לעצמן את הקרדיט על האחריות לקיום המכונה המתוחכמת של גוף האדם החיה וכל יצור חי, תורת האבולוציה והבריאה האלוקית. ואולם אינני רוצה להיכנס לזהות האחראי כי אין בכוונתי להסיט את הנושא לכיוון לא לו. עם זאת, גם התורה האבולוציונית וגם הבריאה האלוקית ובכל פעם שמתארות את תהליך הבריאה מספרות את סיפורו של אובייקט שנוקבות בשמו המפורש כגון אדם חיה עוף או תנין אך אינן מקפידות על שם התואר שלו. במה דברים אמורים. 

כאשר תורת האבולוציה מספרת את סיפורו של תהליך התפתחות האדם, או כאשר התורה מתארת את היצורים חיים בפרק הראשון של בראשית, שתיהן מכוונות לאובייקט מה שנקרא 'הרצון', רצון אדמי שמגבּה את הגוף האנושי או רצון חייתי שמגבּה את הגוף החייתי. כלומר שתי הגרסאות מתארות תוכנה שמביאה לידי ביטוי את הרצון מהכוח אל הפועל ובעצם המדובר במגוון של רצונות. הגוף האנושי הוא השתקפותו של רצון אנושי. 

הרצון הזה נקרא בספר בראשית נפש או נשמה וגם התורה האבולוציונית מצביעה עליו הגם שאינה נוקבת מפורשות בשמו, כי אילולא הרצון כהוא זה מה הביא את האדם להתקדם בסולם ההתפתחות, או מה הביא את היצור החי לטפס על סולם התפתחותי זה או אחר, יהא אשר יהא. 

אם כן שתי הגרסאות, הבריאה והאבולוציה, מתארות את אותה התמונה המגבּה שני אלמנטים ומשתקפת מתוך גוף (שהתפתח או נברא): 'רצון' שבצורתו התפתח גוף בתוך 'סביבה' מתאימה או שנברא עבורו גוף וסביבה מתאימה. תולעת וסביבתה, אדם וסביבתו – הכוונה 'לסביבה הטבעית' שכל החי הצומח והדומם התפתחו באופן טבעי במרחב הסביבה המיוחדת שלהם היינו 'כדור הארץ', ונסתפק בכדור הארץ כי ניתן לתחום במונח הסביבה את מערכת השמש ושביל החלב ואינסוף אלמנטים ומערכות. 

ובכן הגוף שהתפתח באופן הדרגתי ושיקף את הרצון האנושי, או אלוהים שסקר את הרצון האנושי ועשה גוף בדמותו, שניהם כאחד סקרו את הרצון הבסיסי ההתחלתי של האדם אך לא שיקפו את הרצונות האינדיבידואלים של האדם שנוצר גם לא של התולעת לאחר שנוצרה. האדם לאחר שנוצר יכול לעמוד על מגדל אייפל ולקפוץ ממנו, האם אלוהים ימנע בעדו או יגן באופן זה או אחר על הגוף שקפץ וירכיב לו כנפיים באחת? גם הברירה הטבעית לא תשנֶּה את תוכניותיה באחת על-מנת להיצמד לרצון הקופץ.

יוצא כי שני המפעלים הן של אלוהים והן של ההתפתחות הטבעית בנו את הגוף ואת מערכותיו המשוכללות על-פי הרצון המקיף ההתחלתי של היצור העומד לפניהם. המכונה המתוחכמת של כל יצור מפעילה מערכת איזון שתבטיח את האספקה הזקוקה לה ואת היתר מסלקת עם כל הפסולת והרעלים שמפנּה מהגוף. לא כן השומן המצטבר בכּרס שהוא תוצאה של רצון יחידני לאכול מזון מיותר; כמוהו כרצון הקופץ ממגדל אייפל.

                                                ________________________________