לאחר רצח רבין: רצח מתועב שני במספר

תאריך פרסום: יום שלישי, 5/11/19 

תפסתי את ישראל על חם. ישראל אומרת שלא רצחה את רבין אך בטעות יצאה מהפה שלה הודאה פשוטה ברצח. ממש כמו בחקירת רצח בה הנאשם שולל את הרצח כי אין שום ראייה בליסטית או פורנזית נגדו, אך במהלך עדותו נפלט לו ללא שום כוונה משפט קצר: "האקדח ברטה ששימש אותי בעת הרצח..." 

רבין לא נרצח בעירייה רבין נרצח במכונית ויואב קוריאל בעקבותיו. לא דיברתי כאן גבוהה גבוהה ולא הבאתי ראיות בליסטיות, עליתי במקרה על ראיון ספרותי תמים ומתוכו צצה ראיית הזהב. ישראל צריכה להתייחס בדחיפות.

תעודת קבורה: יואב קוריאל ז"ל
תעודת קבורה: יואב קוריאל ז"ל
▪  ▪  ▪


וזה הסיפור הרשמי של יואב קוריאל כפי שמדינת ישראל ומוסדותיה ביקשו להשאיר בתודעתנו. כך מספרת מדינת ישראל: "בגבור תאוריות הקונספירציה סביב רצח רבין נפוצה השמועה שיואב קוריאל היה מאבטח ואיש השב"כ שנלווה לרבין הפצוע במכונית שהובילה אותו לבי"ח איכילוב, וכי נרצח משום שידע יותר מדי. אמרו שהלוויתו נערכה באישון לילה תחת שמירה מוקפדת ועוד מיני עלילות שנישאו באוויר, עד שכתבת תחקיר ב"העיר" הזימה אותן. התברר שקוריאל לא היה איש שירותי הביטחון משום שלא התקבל לשורותיהם, אלא התגייס למשטרה ויועד ליס"מ בשטחים. הוא היה מומחה לאגרוף תאילנדי והותיר רושם מצוין על חבריו לקורס, אלא שהוא התמוטט נפשית, כנראה בעקבות שימוש לא נכון בסמים ואושפז בגהה לתקופה של חודשיים. כעבור כחצי שנה התאבד. סוף סיפור של מדינת ישראל." (ציטוט נלקח מתוך מאמר שהתפרסם ב'הארץ'.

אם כן מהסיפור הזה נגזר כי אין ליואב קוריאל שום קשר לרצח רבין, ויתרה מזאת קוריאל הוא לא סוכן שב"כ ואף פעם היה, והקשר היחידי שהיה לו לרצח רבין הוא סמיכות אקראית של תאריך התאבדותו לרצח רבין. הוא התאבד ונקבר באותו נובמבר שחור שרבין נרצח בו. המדינה אומרת כי יואב קוריאל התאבד ב-15 בנובמבר 1995 ונקבר יום למחרת ב-16 בנובמבר 1995, כך ש- 11 יום הפרידו בין רצח רבין להתאבדות קוריאל, ועל כן אין שום קשר בין הרצח להתאבדות וכל קשר בין שני המקרים מקרי הוא בהחלט. המסמכים המצורפים לפוסט הזה יאמתו את זאת והמדובר במסמכים רשמיים של מדינת ישראל ומוסדותיה, של חברה קדישא ושל משרד הפנים. אפילו על המצבה שלו כתוב כי תאריך הפטירה כ"ב בחשון תשנ"ו היינו 15 בנובמבר 1995.

מצבת יואב קוריאל עם תאריך הפטירה כ"ב חשון תשנ"ו


אולם משהו שיבש לי את הלו"ז של הסיפור הזה ועליתי עליו ממש במקרה. ובכן נקלעתי ממש במקרה למאמר של דליה קרפל שהתפרסם באתר 'הארץ' ב-8 במאי 2002, 7 שנים הפרידו בין רצח רבין לפרסום מאמרה של קרפל. המאמר עסק בסופר 'אלון אלטרס' שהיה נשוי לענת קוריאל, אף היא סופרת, והיא גם אחותו של 'המתאבד' יואב קוריאל שאין לו שום קשר לשב"כ ולרצח רבין. קרפל, מחברת המאמר באתר 'הארץ', מצטטת ראיון שערכה אילת נגב עם ענת קוריאל ב-29 באוקטובר 1999 שהתפרסם במוסף 7 ימים של ידיעות אחרונות. וכך מצטטת קרפל מאותו ראיון: "נישואי ענת קוריאל לאלון אלטרס היו סיבוב שני גם עבורה – היא נישאה לראשונה בגיל 22 – ובראיון היא תיארה את אלטרס כאיש דומיננטי שעמד לצידה בתקופה קשה בחייה לאחר מות אחיה יואב. "היה חולי בסיסי ביחסים שלנו, בעובדה שהקשר התחיל ממקום פגיע, חלש והרוס", אמרה על הנישואים".

קרפל ממשיכה ודולה מאותו הראיון של 7' ימים': במציאות התאבד אחיה יואב קוריאל בדירת הוריו ב-5 בנובמבר 1995, יום לאחר רצח רבין.

את שתי השורות האחרונות קראתי וקראתי וקראתי, אני מעריך 10 פעמים. "במציאות התאבד אחיה יואב קוריאל בדירת הוריו ב- 5 בנובמבר 1995, יום לאחר רצח רבין". לא ולא אין פה שום טעות: ביום 5 בנובמבר 1995, זאת כי מיד לאחר שנקבה בתאריך הזה הודיעה מפורשות כי זה קרה "יום לאחר רצח רבין". תוכלו למצוא את המאמר כאן תחת הכותרת 'מחזיר אהבות קודמות'.

צירפתי ליתר ביטחון צילום מסך לדף המאמר אם עד אז יתאדה ו/או יעודן. 


הארץ - צילום מסך של פתיח המאמר

הסופרת ענת קוריאל מספרת בראיון ספרותי לאילת נגב כי אחיה נפטר מהעולם יום לאחר רצח רבין ב- 5 בנובמבר 1995. 

אח הסופרת ענת קוריאל מת יום לאחר רצח רבין

דליה קרפר במאמר ספרותי בעיתון 'הארץ' מצטטת בתמימות את התאריך המדויק הזה ובסמוך לו מצטטת 'סימן דרך': אח הסופרת ענת קוריאל מת יום לאחר רצח רבין, והכל בתמימות, ציטוט מראיון ספרותי למאמר ספרותי. יואב קוריאל מת ב- 5 בנובמבר 1995. אבל למה אני מתרגש?

כי אם המדובר בהתאבדות ספונטנית של אזרח ישראלי שאין לו קשר וחצי קשר עם רצח רבין; ושלא היה סוכן שב"כ ואף פעם היה; ושהשמועות שהתרוצצו כי הלוויתו נערכה באישון לילה תחת שמירה מוקפדת אינן אלא שמועות בדויות; ושמי שאמר שהוא הנוסע הרביעי שישב מקדימה ברכב השרד שהוביל את רבין לבית החולים ונורה באותו מעמד כי היה עֶד לדברים שלא אמור לראות- אינו אלא איש הזוי – אילו כל אלה קונספירציות בגרוש למה המדינה זייפה את תאריך התאבדות האזרח מהשורה יואב קוריאל וכתבה בכל המסמכים הרלוונטים כי זה קרה ב-15 לנובמבר במקום התאריך הספונטני שנקבה בו אחותו ה- 5 בנובמבר ועוד עשתה לתאריך הזה סימן היכר ספונטני- יום לאחר רצח רבין?

האם המדינה זייפה לא במקרה תאריך פטירת אזרח מהשורה והזיוף מחזיר אותנו לשרשרת ארוכה ומסוכנת של זיופים? תענו בעצמכם על זאת.

הוראה לביצוע לוויה - שימו לב לתאריך!

השאלה היותר קשה: מדוע שמשפחת יואב קוריאל ז"ל תשלים עם זאת שייחרט על מצבת בניהם תאריך שונה מהתאריך האמיתי של פטירת יקירם? לא יום ולא יומיים, 11 יום מפרידים בין תאריך הפטירה הרשמי לתאריך האמיתי שנקבה בו אחות המנוח אגב ראיון ספרותי תמים. 

במציאות, ציינה, אחי יואב קוריאל התאבד ב- 5 בנובמבר 1995 יום לאחר רצח רבין. אבל במציאות, המדינה עונה לה, אחיך התאבד ב- 15 בנובמבר 1995 ונקבר ב- 16 בנובמבר, יום למחרת. כך אומר מסמך הפטירה של משרד הפנים (רצ"ב העתק), כך מדגיש מסמך 'הוראה לביצוע לוויה' (רצ"ב העתק), כך טוענת חברה קדישא ת"א יפו והמחוז (רצ"ב העתק), וכך חרוט על מצבת המנוח, תמונה מצורפת: "נקטף בדמי ימיו - כ"ב חשון תשנ"ו ", 15 בנובמבר 1995.

"אבל במציאות", מציינת לא למיקרופון הסופרת ענת קוריאל, "אחי יואב קוריאל נפטר יום לאחר רצח רבין, ב- 5 בנובמבר 1995". למה שסופרת אינטלקטואלית מוכשרת תשלים עם כל כך הרבה אי-התאמות בתאריכים? למה שאב המשפחה, אל"מ במילואים, ישלים עם 'טעות חריטה' על קבר בנו בתאריך פטירתו? האם מישהו הפעיל עליהם לחץ? האם מישהו רב עוצמה הציע להם הצעה שאי-אפשר לסרב לה? האם הצעתו הסתכמה באחת משתיים- או שיסתמו את הפה או שיסתמו את הפה?

תעודת פטירת יואב קוריאל. שימו לב לתאריך הפטירה

אם יש משטרה במדינה הזאת היא צריכה לבוא ולתת תשובה מיידית כאן תחת הפוסט הזה. אם יש משרד לביטחון פנים במדינה הזאת- צריך לבוא מי מטעמו להתכבד ולתת תשובה. אם יש הגיון במדינה הזאת - משהו צריך להשתנות ולהיות מובן: [game over]. רבין לא נרצח בעירייה רבין נרצח במכונית ויואב קוריאל בעקבותיו. לא דיברתי כאן גבוהה גבוהה ולא הבאתי ראיות בליסטיות, עליתי במקרה על ראיון ספרותי תמים ומתוכו צצה ראיית הזהב. [game over].

                                                 _______________________________




תגובות

  1. אי אפשר לשכנע את מי שלא רוצה לשמוע, כי נסתמו אוזניו באינספור פעמים "הסתה", "הרוצח המתועב יגאל עמיר", "אז למה הודה", ועוד בתחכום נפלא - הרעשה כבדה של קריאת שם רבין על כל גבעה רמה ותחת כל עץ רענן (למעט שירותים ציבוריים), הרעשה שלא הותירה לווליום ציבורי טיפ-טיפת נפח. גם העיגול האדום בסרט ה"רצח", עיוור עיני פיכחים, עד שלא ראו שהוא חלול, אין בו ולו דמות אחת, בוודאי ששום עמיר לא יכול להיות מזוהה בתוכו. עד כדי כך היה יעקב אילון הקריין מטומטם, שאמר: "עכשיו עמיר יצא מהתמונה והתיישב על האדנית "... והציבור היטמטם איתו. אם כך אני לא מתכוונת לשכנע. אי אפשר! אבל אם שוב תכתוב על הרצח, אין צורך בקוריאל. יש מסמכים שמוכיחים שעמיר לא יכול היה לרצוח גם אם מאד-מאד רצה, ואולי אפילו ניסה.
    1. שעון אנלוגי על ידו של השוטר המצולם הלופת את עמיר, מורה 9:30.
    2. מסמך משטרתי על מעצר עמיר בו נכתבה שעת המעצר: 21:30
    3. מסמך בי"ח: [רבין] הובא לביה"ח ב- 21:52, 4-5 דקות (בהערכה) אחרי הירי. (כלומר, הירי בערך ב-21:47)
    4. דוח שמגר שמקבל את שעת הירי, המסתמך על המסמך הרפואי הנ"ל: 21:47(מהזיכרון, אולי 21:45. לא לפני"כ).
    מכאן שרבין נורה כאשר עמיר כבר היה עצור כרבע שעה.
    5. שני מסמכים עליהם חתום ד"ר גוטמן שטיפל ברבין. במסמך שלא היה בידי השופטים נרשם: פצע יריה [אחד!] בריאה, בכיוון D5-6 [חוליות], כלומר ירי חזיתי, אותו אישר חוקר מז"פ בדימוס, אלכס פלג. עוד נרשם- 8 מנות דם, שעת מוות 22:31. במסמך נוסף שהיה במשפט- 21 מנות דם, קביעת מוות 23:30. מת פעמיים...
    6. הרכב הקליעים שנמסרו לשני חוקרים לבדיקה, האחד קובע רק נחושת, השני, גם עופרת.
    ועוד הרשימה ארוכה.
    .

    השבמחק
    תשובות
    1. למה אין צורך בקוריאל? הדם של קוריאל הוא לא פחות אדום מדם רבין. מדובר כאן בעוד רצח מתועב ויש לפרסם ולהוקיע אותו.

      מחק
    2. טוב, זה לא הניסוח הנכון, אלא שאם וכאשר יתבררו השקרים על רצח רה"מ, ממילא יתבררו עוד דברים, כולל יואב קוריאל. אגב, אולי לא שמת לב, אבל לא מצויינת סיבת המוות בתעודת הפטירה. לא מקובל! ידוע לי ממקור מוסמך לגמרי, שננעצו בו 7 כדורים. כנראה לא הצליח להתאבד שש פעמים...
      המטרה בגילוי סודות רצח רה"מ, מעבר לפן האישי הטרגי, היא למוטט את המערכות שיותר ויותר מתבררות כדיקטטורות שכל האמצעים כשרים בעיניהן. כל זה התאפשר בין השאר בגלל יכולתם לרמות כל הזמן כמעט את כולם, וזה התחיל ברצח רבין. אם אפשר בעניין קרדינלי כ"כ , למה לא להמשיך בקטנות כמו גירוש יהודים שלא רוצים לשמוע מה קרה לצה"ל הקדוש בעיניהם, והטחת אשמה של "הסתה" על כל מלה נגד המערכות הממלכתיות? רק תאר לעצמך מה יקרה כאן כשיתברר שלא עמיר הרוצח? ששמגר נתן יד לשקר? שהמסמך הכי חשוב לא היה בידי השופטים כי מישהו הסתיר אותו מעיניהם? שלא הייתה הסתה, אלא מצד סוכני השב"כ? אולי נגיד יפסיקו לתמוך בכספינו במרכז פרס לשלום? אולי יהיה משפט נגד ראשי השב"כ? אולי הדוסים יפסיקו סוף-סוף לפחד לפתוח את הפה, ולא לזלזל בלי לבדוק באלה שצכקו שנים שלא עמיר הרוצח? למשל, חגי ועמית סגל, אמנון לורד, יואב שורק. אולי יהיה אומץ לינון מגל שהיה חשוף לחומר שסיפקנו לו? איילה חסון ראתה את החומר והזדעזעה, אבל תראה איך הותקפה על פחות מזה, וכל הכבוד לה. היו עיתונאים ימניים שלא אנקוב בשמם, שרמזו על פרנסה אם... בקיצור, המוגלה צריכה להישאב, כי זה ינקה את השטח מפוחלצי תקשורת, משופטים מושחתים, מהמחלקה האנטי יהודית בשב"כ שהסתאב.

      מחק
  2. “במציאות”- כמה הרבה אפשר להגיד במילה אחת !

    השבמחק
  3. ועתון ألأرض שופר של השקר. לא עיתון חוקר. שופר של השקר.

    השבמחק
  4. דברים שכתבתי תחת המאמר בפייסבוק...

    איזו מדינה איזו מדינה. שיר יפיפה של אלי לוזון. מדביק אותו למאמר שכתבתי לפני שנתיים 'לאחר רצח רבין: רצח מס' 2'. אפשר להבין דרך המאמר הזה איך מדינת ישראל מתנהלת, איך הקליקה מתנהלת, איך העליון הפרקליטות היועמ"ש מתנהלים, איך בעלי החוצפה שאין להם גבולות מתנהלים, איך יורקים לנו בפרצוף מצפצפים משתינים מהמקפצה מהשדרה מהמרפסת מכל מקום מכל פינה לאור היום לעיני כל ואין פוצה פה, ואנחנו מקלידים מקלידים ומקלידים אבל שום דבר לא מזיז את הברקס החוצפנים ממשיכים להתנהל לנגד עינינו הכל על השולחן. איזו מדינה.




    איזו מדינה, איזו מדינה
    איזו מדינה מיוחדת במינה
    ממשלה לוחצת, מדינה נלחצת,
    איזו מדינה, איזו מדינה.


    אנשים בוכים, מחירים עולים.
    לשלם מיסים וגם קופת חולים.
    אין כבר עבודה, הקופה ריקה,
    אין ממה לחיות, סגרו את הלשכה.
    בכנסת הם יושבים, עלינו הם עובדים,
    לקחו החסכונות, הלכו הפיצויים.
    לנו כבר נמאס, דפקו לנו עוד קנס.
    גם על החלב הוסיפו את המס.


    איזו מדינה, איזו מדינה
    איזו מדינה מיוחדת במינה
    ממשלה דורשת, כסף מבקשת.
    איזו מדינה, איזו מדינה.


    יש לנו שרים, רק כסא רוצים.
    לא עושים דבר ורק מבטיחים
    איפה השוויון, איפה החזון
    איפה המוסר, איזה ביזיון.
    מה אשיר לכם ומה אספר,
    יש דברים רבים עליהם נוותר.
    למרות הבלגן והחסרונות
    את מדינתנו לדורי דורות.


    איזו מדינה, איזו מדינה
    איזו מדינה מיוחדת במינה
    ממשלה לוחצת, מדינה נלחצת,
    איזו מדינה, איזו מדינה
    איזו מדינה מיוחדת במינה.

    השבמחק
  5. מחילה אבל אני חושב שאתה טועה.
    כלומר, בשביל להכניס את יואב קוריאל לסיפור צריך יותר מאשר כתבה בהארץ, שייתכן ובאמת לא דייקה.
    צריך ראיות נוספות.

    השבמחק
  6. תגובה זו הוסרה על ידי מנהל המערכת.

    השבמחק

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

מהפכה שקטה

עשרת הדברות בערבית – בחלב 1965

חלב של פעם

איך עובדת השיטה – תחקיר

החטא של המערכת

הבריחה מסוריה

בדיחה לשבת על חשבון גנץ

אסון לאומי אם לתת אמון חוזר ביו"ר ועדת הבחירות מטעם העליון