אסון לאומי אם לתת אמון חוזר ביו"ר ועדת הבחירות מטעם העליון

יש לי בלוג בגוגל פרסמתי בו עד עכשיו 187 מאמרים. היום התבשרתי על-ידי הנהלת הבלוג כי מחקו מהבלוג מאמר שהתקבלו עליו מספר רב של תלונות על כי הוא פוגעני ועל-כן סומן כמאמר שאינו עונה על נהלי הבלוג ונמחק על ידם.

המאמר שנמחק 'אסון צ'רנוביל שלנו' נולד בשלהי הבחירות לכנסת ה-21 כאשר גוף הימין קיבל 60 מנדטים והיו חסרים רק עשרות קולות לימין החדש לעבור את אחוז החסימה ולהציל את קואליצית הימין. המאמר מראה באותות ובמופתים כי יו"ר ועדת הבחירות שופט העליון חנן מלצר עשה כל אשר לאל ידו כך שחקירת הזיופים שיכולה לתת לימין החדש את עשרות הקולות החסרים לעבור את אחוז החסימה - לא תצא לפועל ובמעשה זה מעל באמון שניתן לו.

אינני בלוגר מוכר ובבלוג שלי מבקרים קוראים בודדים ובכל זאת התקבלו עליו מקוראים רבים מספר רב עד מאוד של תלונות. הדבר מדאיג כי זה מראה עד לאן יכולים להגיע הזרועות הארוכים של העליון בשביל לגדוע את היד המורמת עליהם, המבקרת אותם, או המוכיחה חד משמעית את שליחת ידם אל קולות הקלפי, אל קודש הקודשים של הדמוקרטיה הישראלית. מה עוד ובמקרה דנן יו"ר ועדת הבחירות השופט מלצר עשה טעות חמורה ואיים עלי במכתב אישי רשמי לבל אפרסם את מאמרי בעיתון ישראל היום; את המכתב הזה ביקש למחוק מהמאמר. מצורף המכתב והמאמר- שעיניכם יראו אלו זרועות ארוכים יש לשופטי העליון האמונים על טוהר הבחירות. אסון לאומי אם ניתן שוב אמון ביו"ר ועדת הבחירות מטעם העליון.

מכתב תשובה מסגן נשיאת העליון - [אלברט שבות]

תוכן המאמר שנמחק מהבלוג:

'אסון צ'רנוביל שלנו'

שבועיים לאחר הבחירות האחרונות (הבחירות לכנסת ה-21 – אפריל 2019) כתבתי את המאמר בקישור:

https://albertshabot.blogspot.com/2020/07/blog-post_96.html

במאמר עסקתי בנקודה הזאת: התקשורת דיווחה על זיופים בקנה מידה גדולים במגזר הערבי עד כדי שיו"ר ועדת הבחירות השופט מלצר פנה ליועמ"ש ולמ"מ המפכ"ל בבקשה להורות לאלתר על פתיחת חקירה, לאחר שהוצגו בפניו ראיות לזיופים, בעיקר במגזר הערבי. הראיות הצביעו על שיעורי הצבעה חריגים, הצבעת בוחרים כמה פעמים וספירת קולות בוחרים שכלל לא הגיעו לקלפי. "רוב ההתרחשויות והדיווחים מצדיקים פתיחה של חקירות פליליות" כתב השופט מלצר בבקשתו למשטרה וליועמ"ש והוסיף: "ראוי כי המשטרה תרכז את כל החומרים הנוגעים בדבר ובהנחיית גורמי הפרקליטות תבחן זאת".

לציין כי בכל מערכת בחירות בעבר היו זיופים ותמיד נפתחו חקירות פליליות אבל איש לא יזכור אותן, כי תוצאות החקירה לא היו אמורות לשנות במאומה את חלוקת המנדטים. לא כן בבחירות לכנסת ה-21. גם מאות או עשרות קולות עשויים היו לשנות את כל המפה הפוליטית העומדת ותלויה על חודו של קול.

מפלגת רע"מ למשל קיבלה במגזר הערבי 143,666 קולות וזכתה ב- 4 מנדטים, בעוד מפלגת הימין החדש קיבלה 138,598 קולות והיו חסרים לה 1,454 קולות בשביל להיכנס לכנסת ה-21 ולשנות את המפה הפוליטית מקצה לקצה. כלומר תזוזה הכי קטנה בספירת הקולות היה בכוחה לשנות את תוצאות הבחירות ולהרכיב ממשלה מבלי להזדקק לליברמן.

עד כאן הכל טוב ויפה, היו זיופים קשים במגזר הערבי, היו"ר היה מודע להם ולהשפעתם הגורלית בבחירות דנן, והוא ביקש לחקור אותם ופנה לכתובות הנכונות ואף פרסם את תוכן פנייתו. אולם בדיווח של אתר ווינט על פניית מלצר ליועמ"ש ולמ"מ המפכ"ל לחקור את החשד לזיופים בקלפיות, הסתתר משפט קצר אחד מפיו של מלצר שמשך את תשומת ליבי וזה לשונו:

"עוד ביקש מלצר כי מחליפו יעודכן בממצאי החקירה עד שלושה חודשים ממועד פתיחתה".

כלומר הוא נתן 3 חודשים למשטרה להמיס באופן רשמי את החקירה ולהצניע אותה, ובמקביל החליט לפרסם את תוצאות הבחירות מבלי להתחשב בתוצאות החקירה והשפעתה על חלוקת המנדטים הגורלית העומדת ותלויה על חודו של קול, על-אף שכל אזרחי ישראל ממתינים לתוצאות החקירה לראות אם השפיעה עליהם ושינתה להם את סדר היום! ישנם מספר מנדטים באוויר שאמורים לעבור לצד הימני או השמאלי של המפה וזה תלוי ועומד בתוצאות החקירה והכל עומד על חודו של קול. אם רע"מ תיפסל או חלק מקולותיה יפסלו כתוצאה מהזיופים שמלצר הצביע עליהם ולימד כי "מצדיקים המה חקירה פלילית"- אזי הרבה מאוד דברים עשויים להשתנות; החוקרים עם נחקריהם לא אמורים לישון עד אשר תסתיים החקירה שעיני כל ישראל נשואות לתוצאותיה. אבל מלצר התעקש לתת לחקירה אישור השתהות רשמי של 3 חודשים ולתייגה כחקירה רגילה מן המניין ושיודיעו למחליפו על תוצאותיה. במקביל הוא הציג בפני עם ישראל את תוצאות הבחירות וספירת 'האמת'.

יש כאן, תסכימו איתי, בעיה אתית קשה ומעליה מרחפת בעיה לאומית עוד יותר קשה; זה היה נושא המאמר שכתבתי. יואב יצחק שאת הבלוג שלי מפרסם באתרו דחה את פרסום המאמר. להערכתי הוא חשש לפתוח עימות חזיתי עם העליון שישפיע על עתיד אתרו שהמדור המשפטי נושא הדגל שלו. בלית ברירה פניתי לאתר 'ישראל שלנו' שאישרו את קבלת המאמר אך התמהמהו באישור פרסומו. הבנתי מזאת כי אף הם חוששים להתעסק חזיתית עם העליון ולהתעמת איתו. בינתיים החלטתי לפנות למבקר המדינה ולשלוח לו את תוכן המאמר כתלונה דחופה על חשד להטיית הבחירות לא פחות! אישור לפנייתי, אגב, לא קיבלתי עד היום.

פניתי במקביל לעליון וביקשתי ליידע אותו על מאמר שבכוונתי לפרסמו בישראל היום. במאמר, ציינתי, ראיות פורנזיות של הטיית תוצאות הבחירות על-ידי יו"ר ועדת הבחירות המרכזית מלצר, היועמ"ש ומ"מ מפכ"ל המשטרה. הראיות, הוספתי, מצביעות על מעורבות שלושת המכובדים בהטיית הבחירות, פשוטו כמשמעו. ביקשתי איפא ליידע, טרם הפרסום, את שלושת המכובדים על אודות הראיות נגדם שהועלו במאמר ולבקש כמתבקש את תגובתם שאדאג לפרסמן לצד המאמר.

על הפנייה זו קיבלתי את התשובה להלן. תמונה מקורית מצורפת.

"הריני לאשר כי מכתבך שבנדון נתקבל בבית המשפט העליון והובא לעיונו של המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, השופט ח' מלצר בימים אלה. השופט מלצר העיר כי יש באמור ובנטען בדברים משום הוצאת לשון הרע".

יש כאן איפא איום מפורש: מי שמפרסם את המאמר הזה עשוי לעמוד בפני תביעת לשון הרע, והתובע, לא פחות, הוא המשנה לנשיאת העליון שופט העליון חנן מלצר. סכום תביעה כזו יוערך מן הסתם במיליוני שקלים – ערך שמו הטוב של שופט עליון. ואני שואל: מי יסכן את כספו ויניחו על קרן הצבי של תביעת לשון הרע משופט בית המשפט העליון. למי יש סיכוי בתביעה כזו? תשאלו את לורי שם טוב. מה הסיכוי המתמטי להימצאות השופט שיזרוק את שופט העליון מלצר מכל המדרגות וידחה את תביעתו. לומר את האמת יש סיכוי כזה אך קלוש בהחלט. לכן דחה יואב יצחק את המאמר ובסופו של יום גם 'ישראל היום' לא פרסם אותו; לא יודע אם רכזת פניות הציבור של העליון דאגה לשלוח את העתק מכתב האיום למערכת ישראל היום וגם לא דאגתי לברר.

אתמול תהה איש אחד ושמו נחום שחף, מדען פיזיקאי ועיתונאי שזכה בפרס משרד המדע והטכנולוגיה על 'יצירתיות מדעית'. הוא ניסח את תהייתו בפוסט שפרסם בדף שלו בפייסבוק בזה הלשון: "מישהו יכול להסביר לי מדוע מלצר יו"ר ועדת הבחירות לא יעמוד לדין? מדוע שופט המשמש כמשנה לנשיאת ביהמ"ש העליון ושעל פי התחקיר שפירסם קלמן ליבסקינד במעריב: שיקר, טייח, בדה ראיות, נתן יד לזיוף תוצאות הבחירות לא יועף מתפקידו? ולמה למרות כל אלו מלצר מונה שוב כיו"ר הועדה לבחירות החדשות? האם בישראל שופטים מעל לחוק?"

על תהייתו זו הגבתי אתמול: "כי מלצר נמצא בצד של הכוח ולא ניתן להתמודד איתו לא משפטית לא ערכית ולא כוחנית. אתה נחום איש מדע ומחר אביא לך את הראייה המדעית לקביעתי. זה קובץ שנמצא במחשב שבמשרד שלי והיום אני מחוץ למשרד". התכוונתי להעתק הפנייה שקיבלתי מרכזת פניות הציבור של העליון. כך נולד המאמר הזה.

מדוע מלצר בחר לאיים על מאמרי ולא על מאמר ליבסקינד במעריב? פשוט מאוד, כי ליבסקינד צעק בחצי פה כי המלך עירום (נישל את הליכוד ממנדט ונתנו ליהדות התורה) אולי מתוך ניסיון כי לטובתו ולטובת עיתונו אין למתוח את החוט עד סופו, ואילו אני צעקתי בפה מלא כי המלך שלפנינו עירום הוא ומסקנתי חידדה את הבדלי הצבע וקווי המתאר של בגדי המלך: מלצר היטה את תוצאות הבחירות.

צפיתי השבוע בסדרה טלוויזיונית מצויינת בת 5 פרקים על אסון צ'רנוביל, האסון האקולוגי החמור ביותר של המאה ה-20 שהתרחש בסוף אפריל 1986 בעיר צ'רנוביל האוקראינית שהייתה אז חלק מבריה"מ. הפרק המסכם האחרון עסק במשפט שנערך לשלושת האשמים הישירים בפיצוץ הכור הגרעיני. מי שעמד מאחורי המשפט היה המשטר הסובייטי שהכתיב את המשימה הלאומית לכל עמו לאמר: להסתיר את ממדי האסון מפני אזרחי ברה"מ ומפני העולם. האסון על-פי הסדרה יכל להימנע כי בחדר הבקרה של הכור היו 2 טכנאים שהזהירו את הממונה עליהם מפני האסון אך לא היה להם סיכוי ולא פתח פה, פשוט אין.

מדען סובייטי בכיר שניסה במהלך עדותו במשפט להזהיר מפני 36 אסונות דומים, כי לבריה"מ היו באותה תקופה 36 כורי אטום, והוא טען מדעית כי הפגם הבטיחותי שגרם בסופו של יום לאסון הגרעיני נמצא בכל אחד מיתר 36 הכורים. וגם לו לא היה שום סיכוי ולא פתחון פה. מפקד הק.ג.ב נזף במדען הזה על חוצפתו 'להגיד למשטר מה לעשות' ואמר לו בזילזול: עומדת בפני האפשרות להרוג אותך כאן ועכשיו או להשאירך בחיים ומן הסתם החלטתי להשאירך בחיים כי למעשה שתי האפשרויות היינו הך, גם כאיש חי לא יהיה למוצא פיך ערך או כתובת.

האחיזה האבסולוטית של המשטר הרוסי הרודני באזרח הייתה טוטליטרית, מופשטת דווקא, אפילו לא ניסו להסתירה או לזייף אותה. אותה אחיזה אבסולוטית הזכירה לי את אחיזת האוליגרכיה המשפטית בהגה הישראלי בארצנו. הם כבר לא מנסים להסתיר לזייף או לנמק.

                                    ______________________________