חלב של פעם
בווידאו המצורף תיעוד נדיר משנת 1990 של מספר אירועים דתיים בחיי הקהילה היהודית בחלב-סוריה, ארם צובא. זמן קצר לאחר מכן עזבה הקהילה היהודית כולה את העיר, לאחר יותר מ-2000 שנות קיום יהודי רצוף (החל מימי בית ראשון). האירועים המתועדים התקיימו בבית הכנסת בשכונת "אל-ג'מילייה" בה התגוררו מרבית היהודים החל מאמצע המאה ה-20
שם עיצבנו את החיים, עיצבנו את דמותנו היהודית, החלבית, המזרחית . שם הקשבנו לפיירוז בבקרים ולסבח פכרי בערבים עם כוס ערק ביד
▪ ▪ ▪
גם אני התגוררתי בשכונת אלג'מילייה בחלב. זו העיר שנולדתי בה ולא יודע מה נשאר ממנה היום. אם לשפוט על-פי התמונות והדיווחים לא נשאר ממנה דבר; דאעש עשה ממנה ערימת חורבות. היה הייתה עיר יפה וצנועה ושמה חאלב, לא יודע אם הייתה מוכרת בעולם, אך היום, ולמרבה האירוניה אין מי שלא מזהה אותה, היא העיר הגדולה של עריפת הראשים.
שם גדלתי, גם בכיתי, גם שמחתי וגם שיחקתי. שם הכרנו את העולם והעולם הכיר אותנו. שם במדרִסת אל-סמואל (ביה"ס היהודי אל-סמואל), בבַחסיתא (שכונה עתיקה וענייה בה נולדתי), בבאב אל-פרג' (על-יד בחסיתא), ב-לג'מיליה (שכונה יהודית עשירה שעברנו אליה כשמצבו של אבי ז"ל השתפר קצת), ב-לכתאב (ביה"ס היהודי), ב-למשתל (גן ציבורי שופע - גן-עדן עלי אדמות), ב-סביל (עוד גן ציבורי ידוע).
שם
עיצבנו את החיים, עיצבנו את דמותנו היהודית, החלבית, המזרחית. שם הקשבנו לפיירוז
(זמרת לבנונית ידועה) בבקרים, לסבאח פכרי (זמר סורי ממוצא חלבי) בערבים עם כוס
ערק ביד ולחם מישווי בפיתה מדהונה חומוס (פיתה משוועת חומוס ובשר). שם הטינו את
אוזנינו לאום כולתום (זמרת מצרית ידועה גם לציבור הישראלי) בלילות, ולעבד אל חלים
(עוד זמר מוכשר ומוכר) בכל שעות היום.
שם קראנו את מג'אלית
אל-ערבי (עיתון כוויתי נפוץ בסוריה) ואת ספרי ארסין לופין (שם העט של סופר צרפתי
לסדרת מתח שהתפרסמה מאוד בעולם הערבי). שם חייכנו מלוא פינו עם ג'אוואר אל-טושה
וחוסני אל-בורזן (צמד שחקנים סורים מקברניטי הקומדיה בסוריה ובעולם הערבי)
וחיכינו מדי יום שלישי בשמונה בערב לסח אל-נום (סדרת קומדיה טלויזיונית של אותו
הצמד), למקאלב ג'וואר (עוד סדרה שלהם) ולחמם אל-הנא (ועוד סדרה).
שם לצערי למדנו גם
להיות צבועים, להיות ארסיים, ציניים לגלגנים עוקצניים וכן גם להיות גזעניים. אהל
אל-בלאד (כינוי לשכונה יהודית בה גרו יהודים קשה-יום (כולל משפחתי בתחילת דרכה)
אינם שווים לאהל אל-ג'מילייה (כינוי ליהודים 'שבעים'- אמידים אשר שֶם
שכונתם יעיד עליהם). עם אל-קמילשלייה (יהודים סוג ב' שהיגרו מקמישלי - צפון
סוריה לחלב בעקבות פת הלחם ומתוך מצוקה כלכלית) אין ולא תהיה לנו - ליהודי-חלב
האצילים - חלק ונחלה איתם. שם בחלב בתוך הקהילה הסגורה והמסוגרת שלנו כרענו ברך
ליד הכסף והשתחווינו למטבע יהא מוצאו אשר יהיה.
שם בארם צובא למדנו
לכבד את העשיר כי עשיר הוא ולבוז לעני כי עני הוא. שם גיבשנו את דעתנו על העולם
ויושביו, דעה הלועגת לכל אשר אינו משלנו כאשר פס הביטוי 'משלנו' כה
גמיש ורחב התוחב בחובו גם את הגוי שאינו יהודי, וגם את האומלל שאינו מהעיר חלב
יהודי הוא או לא, וגם את דל האמצעים שכיסו הריק מעיד על רמתו השכלית. שם בחלב
עיצבנו את תודעתנו לטוב ולרע, ואת התודעה הזו צררנו בחבילה ויצאנו איתה לעולם; זו
מורשתנו לכל דבר ועיקר.
אני אלברט (בירטו)
שבות אהבתי את חלב כמו שהיא לטוב ולרע. איזו יפה אַת חאלב שלי, מתגעגע אליך מאוד
ואוהב אותך בכל נימה מרגשותי.
_______________________________
תגובות
הוסף רשומת תגובה