ישראל הראשונה
האם כל איש מוכשר בישראל של היום ושל אז הייתה לו את האפשרות לנחות בתחנה הנכונה להתקבל בה ולהמשיך ממנה הלאה לעוד תחנה נכונה שממנה יקפוץ נכונה לתחנה הבאה הנכונה?
את המושגים ישראל הראשונה והשנייה הטמיע ד"ר אבישי בן-חיים וגם חיבר ספר עליהם 'ישראל השניה'. הרבה ביקרו אותו על הוצאת הנושא העדתי מהבוידעם והחייאתו לאחר שמת ונטמע בכור ההיתוך התרבותי של המדינה.
היום היצצתי בביוגרפיה של ראש ממשלתנו בויקיפדיה ועיני נפלו על שנת גיוסו 1982. זה משך את תשומת ליבי כי גם אני התגייסתי באותה שנה, שנה וחצי לאחר עלייתי ארצה מסוריה. דווקא מוצאי עשה לי טוב מהאספקט של נוחיות השירות, גייסו אותי לענף מיעוטים בגין שפת האם שלי הערבית. דווקא במודיעין יכולתי לתרום יותר אבל לא היה לי צ'אנס להיכנס לשם ללא סיווג ביטחוני, בן 19 רק שנה וחצי בארץ ועוד מסוריה, בטח חאפז אל אסד גייס אותי.
אבל המתאגרף החסון יאיר לפיד נשלח מהבקו"ם לעיתון 'במחנה'. בנה של הסופרת והמחזאית שולמית לפיד ובנו של העיתונאי והפוליטיקאי טומי לפיד. יאיר למד בגימנסיה העברית הרצליה, שירת בעיתון במחנה, התקבל ללימודי דוקטורט בבר אילן במסלול לתלמידים ללא תואר. איש תקשורת, היה לו טור במעריב בידיעות אחרונות, שידר בערוץ 3 בכבלים, ברשת, שידר בגלי צה"ל, הנחה בערוץ 2 עבד פרזנטור בקמפיין של בנק הפועלים וקיבל 220 אלף דולר לשנה, הגיש את מהדורת אולפן שישי הלך לפוליטיקה.. אפשר להגיד שנחת בתחנות הנכונות.
אין ספק כי יאיר לפיד הוא איש מוכשר. כתב מאמרים ספרים שירים תסריטים וגם כתב מחזה שהוצג בתיאטרון הקאמרי. אבל כשאתה מסתכל היום ממעוף של ציפור על תחנות חייו קשה לא להבחין בשאלה הקונקרטית: האם כל איש מוכשר בישראל של היום ושל אז הייתה לו את האפשרות לנחות בתחנה הנכונה להתקבל בה ולהמשיך ממנה הלאה לעוד תחנה נכונה שממנה יקפוץ נכונה לתחנה הבאה הנכונה?
לא. התשובה היא לא. רק האדם הנכון היינו המקושר נכונה יכול להגיע לתחנה הנכונה להתקבל בה ולקפוץ ממנה לתחנה הבאה הנכונה והמדויקת. וזה האיש שהצביע עליו ד"ר בן-חיים אם זה מישראל הראשונה או השנייה. מטופש להתווכח עם העובדה הזאת. בתמונה יאיר לפיד ביום גיוסו מויקיפדיה.
____________________________________
השאלה שהצגתי לעיל היא שאלה טריוויאלית מובנת מאליה כמעט חסרת טעם כי בכל מקום בעולם בכל פינה אין הזדמנות שווה, הבן של מישהו עשיר או מקושר לא יקבל הזדמנות שווה לבנו של פועל בניין או מחלק סחורות במכולת. זאת התכונה האנושית של כל בני אנוש השאלה איפה התכונה האנושית המובנת זו פועלת ביתר שאת בראשון או בתל אביב, בארץ או ברומניה, בצרפת או בארה"ב, בשנות השישים או בשנות האלפיים... והמובן מאליו כי בשנות קום המדינה ומטבע הדברים האשכנזים היו יותר מקושרים ויחסית יותר מסודרים מעדות המזרח לכן ברור כי התכונה האנושית הזו פעלה ביתר שאת בשנות ה-40 או ה-50 וכמובן זה הלך ופחת עד שהיום כמעט נעלם, היום אין ממש ישראל הראשונה והשנייה ובכל זאת אין זה אומר שגם היום ההזדמנויות שוות, למקושרים ולמעמד חברתי מסוים- אם תרצה למעגל מסוים ההזדמנויות יותר מצויות ממעגלי חברה אחרים, כך העולם בנוי.
השבמחק