על גאווה לאומית

נתניהו בחר דווקא במתחרה שלו על-פני מרים פרץ ואפילו על פני יהורם גאון. מרים פרץ אשת חינוך תואר אוניברסיטאי בחינוך והיסטוריה מבן-גוריון, ד"ר כבוד מבר-אילן מפקחת במשרד החינוך מחנכת ומרצה אבל נולדה בקזבלנקה; פגם נולד שנתניהו עם כל הרצון הטוב לא התעלם ממנו.

מעולם לא הייתה לנו גאווה לאומית
 ▪  ▪  ▪

                                             

ונתניהו שביקש סליחה מארדואן על המרמרה ושילם לו פיצויים יותר טוב? כולם אותו חרא, כולנו אותו חרא זאת האמת הקשה ואני שם אותה בפרצוף. אין לנו גאווה לאומית, אין לאף ישראלי גאווה לאומית ובזה דווקא הערבים טובים מהישראלים. ישראל היא כלי חד פעמי משתמשים וזורקים, זה מה שעושה ארדואן. זאת התשובה שלנו למעשה הנבלה שלו רק לפני חודשים כאשר לקח זוג ישראלי בני ערובה. אנחנו אנשים עלובים.

והישראלים שנופשים בכל זמן ומצב בטורקיה יותר טובים? יהיו בחירות במוקדם או במאוחר ואני אומר לכם זה אותו החרא ממשלת ימין שמאל מרכז או ממשלת רעם - אותה הגברת בשינוי אדרת. אותם הכלים רק השמות משתנים.

אפרופו נתניהו שביקש סליחה מארדואן ובנט ששלח את נשיאו לארדואן.. אפרופו כל המנהיגים והרה"מים שלנו עד הלום - אומרים שלאשכנזים אין כבוד האם זה נכון? האם לפולנים אין כבוד מוחלים מהר על כבודם? האם בשביל שננסה טעם הגאווה הלאומית מהי צריכים להמתין לאיזה רה"מ ספרדי או אולי ערבי? אולי לעבאס? קוראים לזה הומור שחור אז תתהמררו איתי ותחייכו למוניטור.

אתם יודעים מה הכי מעניין אותי? לא ארדואן לא בנט ולא פוטין, מעניין אותי הכי הרבה יצחק הרצוג הנשיא האחד עשר של ישראל בנו של הנשיא השישי של ישראל - לֶקַח לקנדים ולבושים האמריקאים גם לנו בישראל יש הרצוגים. הרצוג היה יו"ר העבודה האופוזיציונר הגדול ביותר שהיה לימין ולנתניהו ראש הימין. 'נתניהו מאוחדת' זוכרים?

המעניין שנתניהו בחר דווקא במתחרה שלו על-פני מרים פרץ ואפילו על פני יהורם גאון. מרים פרץ אשת חינוך תואר אוניברסיטאי בחינוך והיסטוריה מבן-גוריון, ד"ר כבוד מבר-אילן, מפקחת במשרד החינוך מחנכת ומרצה אבל נולדה בקזבלנקה; פגם נולד שנתניהו עם כל הרצון הטוב לא התעלם ממנו.

ובכל זאת קרתה תקלה במשכן. הנשיא השמיני של ישראל נולד ביזד שבאירן אבל התקלה תוקנה במהרה וביעילות. לזכותנו יאמר כי במשרדי ראשי ממשלות ישראל מעולם לא נפלה תקלה כזאת.

מעולם לא היה לנו נחת לאומי מבני האומה הזאת כי מעולם לא היינו בטוחים בעצמנו אלא רק בשמותנו ומקום מוצאנו. תמיד סרקנו את שמותנו מלמעלה למטה בשביל לראות מי להנהגה ומי ליתר הפירמידה. מעולם לא הייתה לנו גאווה לאומית כי מעולם לא סרקנו את עצמנו ואיך תהיה לנו גאווה לאומית אם איננו מכירים את עצמנו.

                                              __________________________________

  

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

לאחר רצח רבין: רצח מתועב שני במספר

מהפכה שקטה

עשרת הדברות בערבית – בחלב 1965

חלב של פעם

איך עובדת השיטה – תחקיר

החטא של המערכת

הבריחה מסוריה

בדיחה לשבת על חשבון גנץ

אסון לאומי אם לתת אמון חוזר ביו"ר ועדת הבחירות מטעם העליון