מי אחראי למלחמת הכל בכל- מלחמת המערב והמזרח

אני לא חושב כי העניין כך פשוט איזה דיקטטור תאב כוח נפתח לו התיאבון והלך לסעוד באוקראינה, או להתחיל את הסעודה שם. אני חושב שיש דברים הרבה יותר מציאותיים מהפשט הזה ונא אל תבינו אותי לא נכון, אני האחרון להתנגד לתואר הדיקטטורי של פוטין, הוא קיבל אותו כדת וכדין. אבל שוב העניין קצת מעבר למה שפורשים הפרשנים יודעי-דבר לפנינו בטלוויזיה ואנחנו לא חייבים לקחת תמיד את דבריהם כדברי אלוקים חיים.

אז מי האחראי למלחמת הכל בכל- מלחמת המערב והמזרח. לי יש גרסה משלי ואקדיש אותה לכל המודאגים ממלחמת פוטין באוקראינה שבשלב כלשהו עלולה להתפתח, אולי להתפשט מערבה ולהפוך חלילה למלחמת עולם גרעינית, מלחמת הכל בכל שלא יישאר מהכל כלום. כולנו נתאדה כך אמר מישהו ברשת וזו המציאות שאינה משתמעת לשני פנים. אז רגע לפני שנתאדה זכותנו לדעת מי הצית את זה, מי המנוול האחראי למלחמת ההתאדות לא פחות. 

בסופו של דבר אני חושב שהשאלה כלכלית- למי יש את היכולת לשלוט בשווקים באופן מניפולטיבי בלי להשקיע בתחרות השוק המסחרי כולל שוק הנשק או בעיקר בו ומונופול הוא שם המשחק. מונופול זה לפסוח על שלב התחרות אשר כל איש עסקים אמור להתמודד איתו ולעמוד בו. זה כולל לפסוח על גורם האיכות המחיר ובעיקר על נתח השוק. המערב רוצה לפתוח את השווקים שלו מזרחה והמזרח מבקש להתפשט מערבה, כל אחד רוצה להרוויח הרבה ולהשקיע מעט; זו תכלית המאמץ הבין-גושי שעלול להתנגש ולהצית מלחמת עולם אכזרית שלישית. 

המלחמה היא מלחמת המניפולציה – מי יקח את נתח השוק הגדול ביותר, כולל, שוב, נתח שוק הנשק, כלומר לחרחר מלחמה בפינה מסוימת של הטריטוריה השייכת לו בשביל למכור לה נשק טילים מסוקים ומטוסי קרב. לכן אני חושב שהמלחמה האמיתית היא בין סין לארה"ב שאכן פתח בה טראמפ, כי עם החוש העסקי שלו הרגיש כי סין פולשת לא רק לטריטוריה שלו כי אם לבית שלו, המזרח כבר נמצא בניו יורק וטקסס, כולם קונים את המוצר הזול של סין. 

המזרח גם התרחב בתחום הנשק ופלש לטריטוריה המערבית שמבחינת המערב זו הסגת גבול לכל דבר ועיקר. פעם זו הייתה קובה וגם עליה נלחם המערב וכמעט פרצה בגינה מלחמה גרעינית. היום נכבשה ונצואלה, ניקרגואה, אל סלוודור, ראו את רשימת 34 המדינות בעצרת האו"ם שנמנעו או התנגדו לגינוי רוסיה, שם תראו חלק לא מבוטל של המדינות שנכבשו בעשורים האחרונים כלכלית על-ידי המזרח וסופחו אליו. 

הבעיה של המערב היא גם על הטריטוריה שלו במזרח התיכון. פעם כל המזרח התיכון היה שייך למערב, כל הנשק המערבי נמכר במחירים מופקעים לאזור הזה. בשביל לפתוח את השוק הייחודי של הנשק לא הייתה בעיה למערב לחרחר מלחמות באזור הזה כי מטבעו הוא שור מועד הוא מסוכסך מאליו, וכך שוק הנשק של המערב שגשג ופרח. המערב פשוט פרח במזרח התיכון, גם מכר לו אינסוף נשק במחיר מופקע – מנשק קל של רובים ואקדחים עד מטוסי קרב וצוללות, ובנוסף מכר לו טכנולוגיה אזרחית וזאת מלבד הסוחר הקונבנציונלי שגורם המונופול אפיין אותו והתנהל במחירי המונופול שנקבע על-יד המערב ולא עמד בשום תחרות. 

במקביל המערב כפה על המזרח התיכון למכור לו את הזהב הנוזלי הצהוב, את מלוא התוצרת במחיר הזול ביותר שנקבע, שוב, על-יד המערב. בערבית יש פתגם יפה שאומר: "מן דיהנו סקסקלו"- אין צורך לבזבז כסף, הכסף נמצא בפנים. ממילא הם צריכים לשלם עבור הנשק היקר, אז הנפט הוא חלק מהתשלום וכך לא יצטרך המערב להכניס ידו לכיס. 

ולפתע פתאום פתח המערב את עיניו וראה כי נתח עצום מהטריטוריה החמה הזאת שפעם היה שלו נכבש על-ידי המזרח, בכל מובן מסחרי גם חיטה וטכנולוגיה גם רובים מטוסים ואזורי לחימה. איראן סוריה לבנון תימן עיראק ואפילו טורקיה שרשמית עדיין שייכת למערב החלה לנטות מזרחה. אפילו ישראל התקרבה מסחרית לסין והדאיגה בזאת את המערב; היא התקרבה גם לרוסיה. נתניהו הסורר התחיל בזאת ובנט קיבל את הירושה עד כדי לשוחח עם פוטין חצי שעה תמימה בשעון המלחמה שלו. לא במקרה המערב דאג מהנייטרליות הישראלית בכל הנוגע לעמדתה המדינית והבטיח כמעט בכוח שתגנה אף היא את רוסיה באו"ם; שירשם ולו סימבולית את עמדתה זו בספר. 

לפי זאת מי שנמצא בעמדת 'נדחק לפינה' הוא לא פוטין כי אם המערב שבקודקודו עומדת ארה"ב. יותר מכל דאגתה התמקדה בצינור הגז בין רוסיה לגרמניה – דבר שיקבֶּע את תלות המערב ברוסיה, מעין המסמר הבעייתי ביותר שהמזרח יתקע בארון של עליונות המזרח והטריטוריות אותן כובש במערב. 

פוטין הבחין בעמדת דוחק זו שמשקפת את חולשת המערב המרבית והעריך, יחד עם השותפה הבכירה ממנו סין כי זה הרגע הנכון והמתאים ביותר למהלומה שבאמצעותה יתקבע המעמד הבין-גושי אליו הגיעו עד הלום עם אופציה שיתווספו לו הישגים נוספים.

אין ספק אפוא כי יוזמת המלחמה באוקראינה נזקפת לפוטין ושותפתו הבכירה ממנו היא הרפובליקה של סין, אך הדאגה האמיתית שתפרוץ מלחמה גרעינית בלתי נשלטת מקורה במערב החלש שנדחק לפינה ואין לו כבר מה להפסיד, כי הוא הולך ונדחק ללא שום תוכנית עצירה אופרטיבית.

                                                                   ________________________________________