ההתחסדות המסוכנת במשפט ולדר

בדרך כלל איש שהולך להתאבד מודה באשמתו ומבקש סליחה כנה מקורבנו מה עוד ואיש חושב ומאמין ולדר היה. אבל הוא כתב מכתב פרידה מאוד רגיל לא ריגשי, כמעט פנייה למח' הדוחות בעירית ב"ש שתבטל את הדו"ח האחרון שרשמה לו יען הוא לא צודק. הוא ידע ששום דו"ח לא יתבטל והמכתב יושלך לפח, או אולי יפול ביד איש שיעמוד על האמת ויבטל את הדו"ח. מה יפסיד הוא בכל אופן הולך עוד רגע להתפטר מהאוטו לעד.

 ▪  ▪  ▪

 

יש פתגם בערבית- שפת האם שלי, בתרגום חופשי: "תוכן המכתב מבצבץ מתוך הכותרת שלו". הפרשה שבגינה התאספנו היא פרשת חיים ולדר שתחקיר בעיתון הארץ חשף עדויות רבות נגדו על פגיעה מינית בקטינות וקטינים בחברה החרדית. עקב המאמר הזה נפתח משפטו של ולדר בתוך העדה החרדית בפני בית דין חרדי שהקימו במיוחד עבור חיים ולדר. 

אב בית הדין הרב שמואל אליהו התראיין, לפני תחילת המשפט וגם בהמשך המשפט, בתוכו, עוד לפני התאבדות ולדר. הוא התראיין אינספור פעמים לתקשורת החרדית והביע את דעתו הנחרצת על הנאשם שלו ועל ניצול הקטינות והעדויות ששמע. אני קראתי אחדים מהראיונות הללו באתרים חרדיים. 

העניין הוא שהתורה והמשפט וההיגיון אומרים לנו מפורשות: "אל תחרוץ דין אדם לפני תום משפטו ולבטח עוד לפני שהתחיל. בתורה נאמר כי יש לדרוש לחקור ולבדוק היטב לפני שפוסקים את הדין וכמובן הכוונה לעדים לראיות ולהצלבת עדויות העדים. היה ואחת מעשרות העדויות סותרת את יתר העדויות- בכוחה של עדות סותרת זו להפיג את כוח יתר העדויות ולבטלן מהיסוד. זהו דין תורה ואני מאמין שאף המשפט החילוני נתמך בהיגיון זה. לא לחרוץ דין נאשם לפני שהסתיים משפטו. 

מה תגידו אם אב בית הדין שם ללעג את ההיגיון המופשט הזה וחרץ את דינו של ולדר עוד לפני שהתחיל המשפט. גם העדה החרדית נשענה על תצהירי אליהו עוד לפני תחילת המשפט וחרצה את גורלו ודינו של ולדר. עכשיו נסו לענות על זה, אתם הייתם מוכנים להישפט בפני בית דין כזה ואצל אב בית דין שכזה? ולדר היה אינטלקטואל ואיש חושב, והשאלה האם אתם מבינים כעת מדוע סירב ולא הסכים לעמוד בפני בית הדין של הרב אליהו? אתם הייתם עומדים? 

ולדר הבין כי גורלו נחרץ בעדה סגורה ומסוגרת תרתי משמע מה עוד וכן היה לו בעבר הרחוק סיפור אינטימי עם אשה נשואה. ייתכן מאוד שהקשר עם האשה הזאת היה אפלטוני ללא מין ויתכן עם מין, בכל אופן הוא ידע שהשם שלו כבר מוכתם מה עוד והרב אליהו הזכיר בכל ראיון את המקרה הזה, הבליט אותו והעלה אותו על נס בשביל לתמוך בגרסתו כי המדובר באיש חסר עכבות וערכים. 

זה המקום לציין כי מעולם לא נחקר הקשר של ולדר עם האשה גם אם היה אפלטוני או לא כי היה בהסכמה. מעולם לא נחקר או נשפט ולדר בקייס הזה כי שוב, זה היה בהסכמה. אבל גם העדה הסגורה החרדית גם הרב אליהו – כולם כאחד ניזונו משמועות וחרצו את גורל ולדר מזה זמן רב. לא עניין אותם שהקשר היה בהסכמה, וכך רק חיכו להזדמנות הראשונה ששמועה כלשהי או רבב כלשהו יידבק בצורה זו או אחרת לשם המשוקץ חיים ולדר בשביל להאשימו ולהשית עליו את הקלון המגיע לאיש כמוהו מימים ימימה, ואם אפשר גם את העונש ואת הבושה. לא משנה מה הקייס, חומרתו או אמיתותו. 

נכון לציין כי ולדר ידע את כל זה, ידע כי דינו נחרץ עוד לפני שהשמיע את גרסתו. ידע כי השמעת גרסתו לא תעלה ולא תוריד. ידע כי החברה החרדית כמכלול, בית הדין שלה ואב בית הדין יחרצו את דינו – לא על סמך העדויות 'הרבות' שטונות של מוטיבציה דחקו בהן ועמדו מאחוריהן כי אם על סמך המקרה של הקשר שלו בעבר הרחוק עם האשה הנשואה, ואכן היו היה קשר ומקרה כזה שטיבו אינו ידוע לאיש כי מעולם לא נחקר עליו. זו הבעיה האמיתית. 

הוא ידע כי דינו נחרץ וכי הוצא להורג עוד לפני שמת, ההתאבדות שלו הייתה רק ריטואל. נסו נא להבין, איש אינטלקטואל וגם מאמין שהולך עוד רגע לפגוש את בוראו לא יתחזה לדובר אמת ויזייף מכתב להצדיק את עצמו ולהשיל מעליו באחת את כל ההאשמות בתואנה של האשמות שווא. קראתם את המכתב שהשאיר? 

בדרך כלל איש שהולך להתאבד מודה באשמתו ומבקש סליחה כנה מקורבנו מה עוד ואיש מאמין הוא, איש חושב הוא. אבל ולדר כתב מכתב מאוד רגיל, לא ריגשי כזה כמעט פנייה למח' הדוחות בעירייה שתבטל את הדו"ח האחרון שרשמה לו יען הוא לא צודק. הוא ידע ששום דו"ח לא יתבטל והמכתב שלו יושלך לפח, אבל פונים כותבים אולי יפול המכתב ביד איש שיעמוד על האמת ויבטל את הדו"ח. מה יפסיד הוא בכל אופן הולך עוד רגע להתפטר מהאוטו לעד.

איש בעל קומה, איש יהודי בעל משפחה רצח את עצמו כי לא ידע להתנסח על אף וזה המקצוע שלו. עדה שלמה רצחה אותו לפני ששפטה אותו לפני שהמשפט שלו התחיל, וגם במשך המשפט שפטה אותו שוב ושוב ורצחה אותו. אם לדבר על להעליב רש"י אומר כי להכלים אדם, לפגוע בכבודו להכאיב לו לבזות אותו להשפיל אותו ברבים זה לרצוח אותו, זה מה שהעיד רש"י בשם התורה. זה בדיוק מה שעשתה עדה שלמה והרב אליהו בראשה: השפילה אדם ברבים ללא משפט, ואף לפני המשפט. זה רצח כי זה נוגד להלכות התורה. 

התורה אומרת עשה משפט צדק, הווה אומר סיים משפט צדק, השלם משפט צדק, עבור על כל שלביו וסיים אותם; רק לאחר מכן שב לשקול את כל הדברים, השווה ביניהם, ורק כאשר אתה מפיג גם את הספק הקטן ביותר כתוב את פסק דינך. זה דין צדק זה דין התורה. עדה שלמה הלכה נגד דין התורה ורצחה אדם. רצחה אותו בכוונה תחילה. רצחה אותו כאיש כיהודי וכבעל משפחה. רצחה אותו רק כי לא הלכה לפי השלבים שצוותה עלינו התורה, רצחה אותו כי שפטה אותו עוד לפני שהתחיל המשפט, אב בית הדין עבר את העבירה הזאת וכל יתר העדה נהמה אחריו עם סכינים. 

כפי שאמרתי חיים ולדר הוצא להורג קבל עם ועדה, ההתאבדות שלו הייתה רק ריטואל. מי שרצח אותו זה אתם זה העדה, זה הרב שמואל אליהו בזאת שהוציא את דיבתו רעה ופסק את דינו לפני שהתחיל המשפט ובנמיכות קומה הלך לעמוד בראש הרכב בית הדין לשפוט אותו. 

סיכום הדברים קשים. וידל הגיע למבוי סתום והבין כי אין לו איך להתגונן ואיפה להתגונן כי דינו נחרץ. אפילו במכתב הפרידה שלו לא ידע להתנסח והיה לו על מה. היה לו קייס עצום ממדים אבל לך תדבר אל עדה שכבר שפטה אותך ואמרה את המילה שלה: אתה אנס כי אנסת והנה עשרות עדויות נגדך. אבל, הוא רצה להגיד אולי כל עשרות העדויות ומאות העדויות מסולפות. אם עדות אחת יכולה להיות מסולפת ויש לבדוק לדרוש ולחקור אותה, כך אומרת התורה, אזי גם עשרות עדויות יכולות להיות מסולפות בגלל מוטיבציה עלומה שדחקה בהן ועמדה מאחוריהן, זו אפשרות לא? זו לא התהייה שלי זו תהייתה של התורה, ולכן יש לחקור ולדרוש... 

לוידל המושפל המוקצה שכבר דינו נחרץ ודמו נשפך בחוצות לא היו מילים למרות שניסוח המילים היה המקצוע שלו. הוא רצה להעלות את הטיעון הזה, על המוטיבציה שדחקה ברבבות בחורים ובחורות להעיד עדות המתיישבת עם האיש המוקצה שיצא עם אישה נשואה. "כן הנגיעה שלו בי לא הייתה תמימה" ומכאן אפשר ללכת כברת דרך וליישב עדות אונס לעילא ולעילא. זה קורה לכולנו כאשר מבקשים ליישב משהו עם המציאות, כולנו מודעים לכשל המחשבתי הזה שרובנו חווה.

וידל רצה להגיד עוד כמה דברים להסביר אולי על מערכת היחסים שלו בעבר הרחוק עם האישה הנשואה שאולי הייתה מערכת אפלטונית, אני אישית לא יודע, אך בכל אופן זה היה בהסכמה לא היה כאן אינוס, לבטח ביקש להגיד גם את זאת. 

מעל לכל הוא ביקש להגיד כי נעשה לו עוול במשפט וכי אב בית הדין עשה לו את העוול הזה כי הוא פסק את דינו לפני תחילת המשפט ועוד בא לבקשו לעמוד למשפט בפניו. מישהו מאיתנו היה נענה לבקשה כזאת? וכאשר סירב נזקף הסירוב לכתב האישום כעוד ראיה נגדו.

וידל רצה להגיד את כל זה רצה להגיד הרבה דברים אך פיו ועטו בגדו בו, הוא עמד חסום פה ולשון מול עדה חסומה. אני ביקשתי היום להגיד את מה שהוא רצה להגיד ועדיין חוסמים אותו. עדיין עומדים בפרהסיה ובמצח נחושה נגד התורה והלכותיה. עדת מנוולים חסרי תורה ומוסר, רוצחים. האמת הוא לא ידע להתנסח. הסופר האגדי והמוכשר חיים וידל כשל בניסוח הטקסט הכי חשוב בחייו-מותו. חבל שברגע האמת לא הונח בין ידיו מאמר כזה.

                                                            ____________________________________________