האם המונח המשפטי 'נכס של נפקד' חל על יורשי האויב?

בידי  ישראל ישנם נכסים של נפקדים ערבים ממלחמת השחרור. על-פי אחת הטענות בית המשפט הישראלי עשוי לאפשר ליורשים הערבים לדרוש ולקבל את הנכסים השייכים לאבותיהם שהובסו במלחמת השחרור. יש להם נכסים כאלה בשפע... במערב ירושלים בחיפה בת"א ובעצם בכל המדינה.

זה למעשה הטיעון של בן-דרור ימיני במאמרו מאתמול. בואו נפשט את העניין. נגיד יש לך בית באבן גבירול 24 בת"א. משה כהן גר בבית הזה ומחזיק בידו טאבו מהמדינה. באת אתה היום וטענת בבית המשפט כי הבית הוא שלך. לשאלת השופט "ומדוע עזבת אותו" ענית: כי שיחקתי עליו אול-אין במשחק פוקר והפסדתי אותו. "אז מה הבעיה" מקשה השופט ואתה עונה: יש בידי ראיה חותכת כי הייתה רמאות במשחק. במקרה הזה מניח שהשופט יתן לך צ'אנס להוכיח את דבריך ואולי תחזור לביתך. 

עכשיו ברשותכם בואו נלך עם הדמיון לעבד אל-חרירי שבא היום לשופט עם טענה כי הבית באבן גבירול 24 בת"א הוא שלו. לשאלת השופט "ומדוע עזבת אותו" ענה: כי הייתה מלחמה שהיהודים קוראים לה מלחמת העצמאות בה השתתפו ערבים שקוראים לעצמם היום פלסטינים, ובעזרת 4 מדינות ערביות ביקשו לטבוח ביהודים שבתוך ישראל ולרוקן את הארץ מהזן היהודי. אבל לצערנו היהודים ניצחו אותנו במלחמה הזאת; הם ניצחו את סבי עליו השלום והכניעו אותו וכך סבי ברח כל עוד נפשו בו כי חשש שהיהודים יעשו לו את מה שזמם לעשות להם. היום אני בא לבקש בחזרה את הבית שסבי ברח ממנו במלחמה – מלחמה שהשתתף בה כי הרי ברח מהבית והמנצח לא בורח מביתו, זו הראיה לכניעתו ולהשתתפותו במלחמה.

השאלה שאנו דנים בה היום, האם המשפט הישראלי מחזיר את השטח ואת הנכס שהאויב הפסיד במלחמה לאותו אויב ו/או ליורשיו? אינני משפטן אבל אם התשובה חיובית אזי יש לחוקק חוק שאין הגיוני וצודק ממנו: השטח של האויב נשאר בידי המנצח קרי המדינה. זה ההיגיון ומולו הרפיסות של בן-דרור ימיני. תבחרו צד. 

השאלה מה אומר המשפט הישראלי לערבי, בין אם הוא תושב ישראל כיום או לא, אשר סבו השתתף במלחמה והפסיד בה את הבית שלו, ברח ממנו, האם היורש של האויב יכול לקבל לידיו בחזרה את רכוש סבו- האויב דאז? 

אחת הטענות אומרת כי הבית שייך למי שיש לו בעלות עליו על-פי חוק "נכסי נפקדים" גם אם ברח ממנו או ננטש על-ידו, אם וכאשר יוכיח כי יש לו בעלות עליו ואין זה משנה אם מדובר בערבי או יהודי; הבעלות נמדדת באישור שטר בעלות תקני כדין. 

אבל השאלה אחרת. השאלה היא על זהות הנפקד שהיה אויב, שנלחם נגד ישות המדינה מהבית שלו במטרה להכניעה ולחסלה. אתן לך דוגמה הפוכה מהמציאות. אני יליד סוריה. אמנם לא גורשתי מהבית שלי אבל עזבתי אותו ואת העסק שלי בגלל שהייתי נרדף בגין יהדותי על-ידי הממשל. הבית והעסק שעזבתי יכולים בוודאי לענות על המונח המשפטי 'נכסי נפקדים', ואם יום אחד תהפוך סוריה למדינת משפט דמוקרטית אוכל בוודאי להוכיח בעלות על נכסיי ולחזור אליהם.

אבל בוא ניקח תסריט שונה. בוא נגיד שאני כיהודי בסוריה, אני ועוד עשרות אלפי יהודים עשינו מהבית שלנו מחסן נשק ונלחמנו מהבית הזה נגד המשטר הסורי במטרה מוצהרת למוטטו, לחסל את כל האוכלוסיה של סוריה ולהביא במקומה אוכלוסיה עיראקית. בשביל המטרה הזאת ובתור קהילה אמידה וקשוחה השוכנת בתוך סוריה, כרתנו ברית עם מספר מדינות התומכות בחילופי האוכלוסין בין סוריה לעיראק, ואכן כל המדינות האלה הכריזו מלחמת חורמה על המשטר הסורי, הם מבחוץ ואנחנו מבפנים, כולנו יחד נלחמנו נגד האוכלוסייה הסורית במטרה מוצהרת לחסלה ולרוקן את סוריה מהגזע שלה. אבל לצערי הסורים הקשוחים גברו עלינו ועל כל המדינות שלחמו יד ביד איתנו והביסו אותנו. ברחנו כל עוד נפשנו בנו מכל הבסיסים ונקודות האיסוף כולל מהבתים שלנו שנלחמנו מתוכם נגד האוכלוסייה הסורית, זאת כי היינו במצב של מלחמה, ובמלחמה כמו במלחמה הסורים יכלו להרוג אותנו כפי שזממנו לעשות להם.

והיום לאחר 70 שנה אני כיהודי נצר לסבי היהודי גאה בו ובמאבקו וצר לי על שהובס ולא הצליח לסלק את הסורים ולהביא במקומם את הפליטה העיראקית. השאלה המשפטית: האם אני כיורש יכול לבקש את הבית של סבי שברח ממנו במסגרת מלחמת חורמה שהובס בה נגד המדינה הסורית?

                                                  _________________________________ 

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

לאחר רצח רבין: רצח מתועב שני במספר

מהפכה שקטה

עשרת הדברות בערבית – בחלב 1965

חלב של פעם

איך עובדת השיטה – תחקיר

החטא של המערכת

הבריחה מסוריה

בדיחה לשבת על חשבון גנץ

אסון לאומי אם לתת אמון חוזר ביו"ר ועדת הבחירות מטעם העליון