טיסה קשה בשמי אל סלוודור

אני שואל את הקפיטן שלי שאלה בשיא התמימות: תגיד איך תדע איפה המסלול לנחות? עונה לי: לא בדיוק יודע אבל פחות או יותר. מה זה פחות או יותר! מטר אחד יותר או פחות ואנחנו מתרסקים.

חד מנועי ממלחמת העולם השניה: שתי טיפות מים המטוס שלי
▪  ▪  ▪

 

אין בכוונתי להתגרות בצנזורה ועל-כן אספר רק על מה שהוסר ממנו החיסיון. בשביל לאתגר אותכם אפנה לצד האנושי שבכם ואספר לכם על מקרה קשה באמת שעברתי בשחקים, מי יודע אולי אלוהים יתן בליבכם חסד ותבונה לחוש את מצוקתי. 

אל סלוודור מכירים? פעם הייתי מוכר בדים באזור הסחר החופשי של פנמה ונוסע למכור במדינות מרכז אמריקה מקולומביה עד גואטמלה אבל המדינה החשובה ביותר עבורי הייתה אל סלוודור, שם מכרתי הכי הרבה והעיקר שילמו הכי טוב. הייתה עיירה שם בשם סאן-מיגל בטח היום היא עיר, היו לי שם מספר קליינטים אבל הייתה רחוקה כשבע שעות מסאן סלוודור עם כביש עפר מתעתע. אבל מצאתי תשובה לבעיה, הייתי הולך לשדה תעופה קטן פרטי כזה ומשכיר מטוס קטן חד מנועי ליום שלם, המטוס עם הטייס שלו עם מדים וכובע. היה שווה לי. וחוצמזה אתם יודעים איזה שוויץ' לעשות לחברה ולספר להם במסגרת העבודה שאני משכיר מטוס...  

ויום אחד. היה שחור. שעות אחרי הצהריים בחזרה מסאן מיגל. מכרתי גביתי ואני בדרך חזרה למלון לסאן סלוודור. אני בשחקים עם הקפיטן ומטוס חד מנועי ממלחמת העולם השנייה אולי הראשונה, טיסה בת 40 דקות בסך הכל. פתאום סערה. סערה אדירה בשמים, רעמים ברקים ממש לידינו. גשם זלעפות חזק חזק התחילו להיכנס מים למטוס ואנחנו באוויר לא בים, אני אומר לקפיטן מה עושים, הוא מושיט סמרטוט קטן לידו ומבקש ממני להכניס בחור איפה נכנס מים. המטוס רועד מדלדל כזה כמו נייר שעף בחלל חדר עם מאוורר דלוק. 

אבל כל זה כלום. לא כאן הבעיה. הכל שחור סביבנו אנחנו בשמים. הקשר עם שדה התעופה נותק אין קשר אין קליטה. הבעיה הייתה שלא רואים כלום, זה יותר ממסך עשן עבה פשוט לא רואים כלום ואני שואל את הקפיטן שלי שאלה בשיא התמימות: תגיד איך תדע איפה המסלול לנחות? עונה לי: לא בדיוק יודע אבל פחות או יותר. מה זה פחות או יותר! מטר אחד יותר או פחות ואנחנו מתרסקים. קראתי את כל מה שאני זוכר בעל פה מתהילים לא זוכר כמה פרקים אבל הספקתי הרבה ובין לבין שמע ישראל שלא יתפספס לי בכל המהומה. 

טוב איך אומרים  To cut a long story short...

נחתנו. הקפיטן שלי יצא אקבר קפיטן גם אלה של צה"ל ויותר מאוחר של אלעל לא יעמדו לידו חותם לך על בליינט. יצאתי בשלום הזמנתי את הקפיטן לבירה טובה טיפ טוב שלום ולא להתראות. מאותו יום הפסקתי להשוויץ במטוס הפרטי שלי ועברתי לאוטו בשר ודם שכמעט ועלה יום אחד באש מרוב שקפץ בדרך העפר לסאן מיגל. אבל זה ליום אחר.

                                                                     ________________________________