כמה אנחנו שווים לגוגל ופייסבוק

המידע עלינו נמכר לא רק לחברות פרסום. גם לחוקר פרטי שאשתך שילמה לו לעקוב אחריך, גם למעקב למטרות פוליטיות לממשלות לגופי מודיעין... גם למטרות פליליות לגופים פליליים; מי יכול היום להגדיר מה זה ומי זה גוף פלילי.

 

אנו חבילת מידע שתעבור לידי מי שישלם את המחיר
 ▪  ▪  ▪

רוצה לשים משהו מטריד על השולחן תעשו בו מה שתרצו. לפני כמה חודשים מצאתי בגוגל אפליקציה שתגבּה את כל התנועות הפיזיות שלי כך שיישלח לי מידי חודש בדוא"ל סיכום חודשי לתנועותי דרך הסלולר המוצמד אלי. זה דווקא מעניין הורדתי את האפליקציה. וכך מידי חודש מגיע אלי סיכום כייפי מקצועי: כמה ק"משים הלכתי ברגל כמה באוטו, והעיקר איפה ביקרתי בחודש שעבר עם תמונה של כל המרכזים והמקומות שביקרתי בהם. זה באמת כייפי ומעניין. 

בחודש שעבר קניתי משהו בכרטיס הויזה שלי ושלחתי את הכרטיס עם בן משפחה שיעביר אותו בבית העסק בתיאום מוקדם עימו. אישית מעולם לא ביקרתי את בית העסק המרוחק הזה וכאמור גם החודש לא ביקרתי. והנה הנקודה המטרידה: בסיכום החודשי של גוגל שלחו לי את מספר הקמ"שים שהלכתי בחודש שעבר רגלית ובאוטו- כל עוד מכשיר הסלולרי שלי היה עלי. בנוסף שלחו לי את תמונת המקומות והמרכזים שביקרתי בהם בחודש שעבר- בתוכם תמונת בית העסק שכרטיס הויזה שלי עבר בו ללא נוכחותי וללא מכשיר הסלולרי שלי. 

מסקנה: גוגל יודעת על כל התנועות הבנקאיות שלנו, כמה מתי ואיפה ללא שום קשר אם התנועות נעשו בצמוד למכשיר הסלולרי או בלעדיו. יש להם את המידע הזה ללא צו של שופט. מטריד לא? 

ישאל השואל: אתה יכול לבחור לחסום בסלולרי את אפשרות האיכון והמעקב ולסגור עניין. ובכן זה שאתה מבטל את האיכון זה לא אומר שביטלת את אפשרות האיכון עבור גוגל, גוגל לא צריכה את אישורך בשביל לאתר אותך ואת תנועותיך דרך הסלולר שלך. המשמעות של חסימת המעקב בסלולרי שלך היא חסימת הנגישות שלך למידע הזה, אבל אין זה אומר שגוגל עשתה במצוותך ולא אספה את המידע. הווה אומר שהמידע קיים אך לך שחסמת אותו אין נגישות אליו, לאחרים כן. מי הם האחרים? הם אלה שמוכנים לשלם עבור המידע הזה שלא הרשית אותו, כלומר שאיסופו נעשה לא על פי חוק וזה דבר פלילי למהדרין. 

שוב, פעולת ביטול האיכון אומרת שהמידע הנגזר מהאיכון שלך אינו זמין לך אישית אך לחברות ההפעלה עדיין כן. מאיפה יש לי את זה? הנה הראייה. אני למשל מעולם לא אישרתי לגוגל או לשום ישות לעקוב אחר התנועות הכספיות שלי בכרטיסי האשראי, ובכל זאת נוכחתי לדעת שגוגל עוקבת אחר תנועות הקניות שלי והיא יודעת הכל עליהן: כמה קניתי איפה קניתי ומתי קניתי, כל זה בלי אישורי. כל זה ללא שום קשר למכשיר הסלולרי שלי. בקצרה אין קשר בין הרשות שלך להרצת אפליקציה כלשהי בסלולר לבין תוצאות האפליקציה שתמיד ישארו זמינות לחברות ההפעלה בפועל כגון גוגל ופייסבוק.

נרצה או לא חברים כולנו הפכנו לנתינים במדינת האח הגדול כגון סין ורוסיה שעוקבים אחר תנועות נתיניהם, הכל נמצא תחת מעקב. גם אתה קורא יקר נמצא ברגע זה תחת מעקב והמידע עליך נמכר בכסף כי הוא עולה כסף. זאת כבר עובדה. 

זאת ועוד הערה. המידע עלינו נמכר לא רק לחברות פרסום. גם לחוקר פרטי שאשתך שילמה לו לעקוב אחריך, גם למעקב למטרות פוליטיות לממשלות לגופי מודיעין... גם למטרות פליליות לגופים פליליים, מי יכול היום להגדיר מה זה ומי זה גוף פלילי. 

ידיד אחד, להשלים את הנושא מכל הקצוות, הטיח בי את המשפט המרגיז: "במקום שתגיד תודה אתה עוד מתלונן עליהם". הוא התכוון לחברות הענק כגון פייסבוק שמעמידה לרשותנו את הרשת החברתית הגדולה בעולם וגוגל שמעמידה לרשותנו את מנוע החיפוש הגדול בעולם, ולא רק מנוע חיפוש גם דוא"ל אלקטרוני, ענני אחסון אפליקציות והכל חינם אין כסף. "אתה כפוי טובה כי אתה מפקפק בכוונות הטובות של ענקי הטכנולוגיה של היום. זה כמו להחזיר לי רעה תחת טובה עבור הכוונות הטובות שלי" סיכם בטרוניות. 

נכון מה שאתה אומר, עניתי לו, כל עוד הכוונות שלי הן טובות. אבל ברגע שהכוונות שלי יהיו רעות הדברים מתהפכים. "למשל אם אני מביא לך עד פתח הבית מתנה בחינם נגיד ספר מעניין, זה טוב ואפילו מדהים. מי שנותן את המתת הוא אדם מדהים. אבל אם אני מביא לך כמתנה סם מסוים במטרה שתתמכר לו ובכוונתי למכור לך בעתיד את הסם – אזי אני איש רע. פייסבוק עושה כסף מההתמכרות שלך לפייסבוק, פשוט היא משתמשת בך עבור הרייטינג של חברת הפרסום שלה וגם מוכרת לך את הפריטים המתפרסמים בפלטפורמה שלה. גוגל גם פייסבוק עוקבים אחריך לומדים את הרגליך ורושמים את כל מה שאתה עושה בכל יום, לא כי אתה איש מעניין אלא מתוך שלח לחמך, יום אחד יבוא מישהו שיתעניין בך והם ימכרו את המידע המושלם עליך בכסף מלא. הכסף הזה יהיה הרבה יותר גדול אם מישהו ירצה לקנות לא רק את המידע האישי עליך אלא על כל משפחתך או על כל השכונה שלך או על כל אלה בצבע העור שלך, הדת שלך... וכו'. ידידי היקר, עצם המחשבה שהפכו אותי לסלע למוצר מכֶּה בי ומפריע לי לך לא?" – בשאלה הזאת סיכמתי את תשובתי. 

לצערי נראה לי שאנו רחוקים מלהבין את עומק הבעיה. את הנקודה הזו האיר חבר נוסף כששאלתי ברקע הסיפור: אז מה עושים נבחרי הציבור בנידון. חברות הענק, ענה לי, כבר קנו את נבחרי הציבור. חברי הקונגרס והסנאט ממומנים על ידם ומפחדים להתעסק איתם. ראה מה עשו לנשיא ארה"ב לשעבר. 

אתם יודעים מה הבעיה האמיתית? שאנחנו מגיעים למסקנות הנכונות עם סימוכין תימוכין וראיות חד משמעיות אבל כל זה נותר ברמת הרכילות המשעממת והעולם כמנהגו נוהג. אנו נמשיך להיות סלע עובר לסוחר. אנו חבילת מידע שבכל רגע עתידה לעבור לידי מי שישלם עבורה את המחיר. 

                                                                  ________________________________