עולם הרוס

סדום ועמורה זה כאן, המבול של נח כאן, מגדל בבל והאנדרלמוסיה שמתחוללת בו – זה כאן ועכשיו . הקורונה שמשטה בנו, הבהלה שלנו, ההתנהלות מולה וכל מה שקורה בעולם משקף במדויק את התרחישים האלה

עולם הרוס – צילום פייסבוק
 ▪  ▪  ▪

                       

היום נתקלתי ברשת בתמונה מצמררת. תחת התמונה נכתבו מספר מילים קצרות: "בינתיים ביוון... יש בהחלט מצב שלכדור הארץ פשוט נמאס מאיתנו....".  בעל הפוסט התכוון לגל החום הפוקד את העולם והשריפות המשתוללות בכל פינה. עניתי לו גם בקצרה: כן יש מצב שלכדור הארץ נמאס מאיתנו והראיה היותר מצמררת מהשריפות היא מגפת הקורונה שהאנושות עומדת בפניה חסרת אונים.

רצינו את החיסונים אך החיסונים לא נתנו את התשובה, רק דיללו האיטו נתנו לנו לחלום שהכל בסדר ולפתע מגיחה משום מקום וריאציה מלעונית, מבטלת במחי כף את כל מה שעשינו ומחזירה אותנו לקו ההתחלה. זה מה שישראל חווה בימים אלה וכל העולם מסתכל עליה וביציו משקשקות. רבאק קרוב לשבעים אחוז מאוכלוסיית ישראל כבר התחסנו. באמת ובתמים יש מצב שלכדור הארץ נמאס מאיתנו או שאנחנו המאסנו את עצמנו עליו.

יקומו האופטימיסטים ויגידו כי היוֹ היוּ מגפות יותר קשות מהקורונה והעולם הכיל אותן וחלף עליהן. הכל בסדר. זה נכון רק בהבדל אחד: ההפריה ההדדית שמזינה את המגפה וניזונה מהאינטראקציה בין האנשים הייתה בתקופה שמצביעים עליה בתחתית הסולם, היום היא בשיאה וזה מה שעושה את ההבדל. זה מה שגרם אד-הוק להתפשטות הקורונה: מטוסים טיסות. תיירות חבילות נופש שוות לכל נפש, מישהו זוכר את הקרוזים? באותו יום אתה חוצה את העולם מקצהו אל קצהו. בעשר שעות אתה חוצה את האוקיינוס.

רוב מדינות העולם היום סגורות ומסוגרות בפני התיירות הבינלאומית ולמרות זאת הזנים החדשים הולכים ומסתבכים והעולם עומד חסר אונים. הצעד הבא הוא לסגור גם את התיירות הנכנסת גם את היוצאת, באופן הרמטי, אין יוצא ואין בא. שמעתם על ועדות חריגים? זה כבר אצלנו. מי היה מאמין.

על אף זאת, ולמרות ההגבלות ההסגרים ועדות החריגים וסגירת התיירות הנכנסת והיוצאת בכל העולם - הדיווחים מכל העולם מספרים על חוסר שליטה. בתחילת המגפה חיכינו לחיסונים שמנו את מבטחנו בהם אבל אני חייב להשתמש בביטוי הקשה: הם פישלו. כן צריך להגיד את זה בפה מלא: חיסוני פייזר פישלו. תגידו לי מהיום עד מחר שאילולא החיסונים העולם היה במצב קטסטרופלי. נכון מאוד ואבל. יש כאן 'אבל' גדול בגודל של פיל. העולם התרגל כי החיסון קוטע את שרשרת ההדבקה ומגן על המחוסן מפני ההדבקה. המצב הנוכחי מראה אחרת. ממש היום נתקלתי בנערה בריאה שהתחסנה פעמיים בשתי מנות. השבוע נדבקה בקורונה וכנראה גם הדביקה. היא עם חום גבוה ותסמונות קשות מנשוא. שנֶּנוּ שוב: נערה, בריאה, שתי מנות חיסון. 

ושוב... האופטימיסטים יגידו: צריך 3 מנות. בנוסף ל- 70% ישראלים שכבר התחסנו    במנה אחת או שתיים, 3/4 מיליון ישראלים התחסנו כבר במנה שלישית, אך המגפה משתוללת וההגבלות המחמירות בפתח. כנראה שגם המנה השלישית לא תספיק. האופטימיסטים יגידו: צריך מנה שלישית לכל הגילאים. האופטימיסטים ימשיכו ויגידו כי צריך מנת חיסון מיוחדת לדלתא, גם זה בדרך. 

האופטימיסטים הם הריאליסטים של היום ואני מסכים עם ההגדרה הזאת. וגם כאן ישנו 'אבל' גדול כגודל הפיל, אין לי מושג מה אפשר לכתוב לאחר ה-'אבל' הזה, אני מעדיף לכתוב את הדברים הבאים. אני חושב כי זה הזמן לשבת ולעשות חושבים ואני מכוון לכל האנושות, לאנושות בכללותה.

אני מרגיש כי האנושות הגיעה לקו אדום מובהק. על איזה קו אדום בדיוק אני מצביע – אין לי שמץ של מושג, באמת ובתמים אין לי. אבל יש לי תחושה כי התנ"ך כאשר דיבר על סדום ועמורה ועל המבול של נח התכוון וכיוון לתקופה הזאת שלנו, לדור המזופת שלנו. אני יודע שאני יכול להכניס כאן את כל האני מאמין שלי החל מההתנהלות המוסרית החברתית והפוליטית במדינת ישראל ועד לגניבת הבחירות של ארה"ב, ואני אמצא ללא ספק וללא נרות את מי שיחלוק עלי חברתית מוסרית ופוליטית גם בישראל גם בארה"ב. אבל בין כה וכה, בין אם אני צודק או מי שיחלוק עלי צודק, צומת הדרכים שנגיע אליה בסופו של יום תפגיש אותנו עם האקסיומה החדה ומוחצת: האנושות הגיעה בשעה טובה אל התוהו ובוהו המוחלט.

הקורונה והווראציות שלה המשטות בעולם, ההחלטות הדרמטיות שמנהיגים ויועצים מיושבים משכמם ומעלה שולפים מהמותן ומפילים על עמם, כל התוהו ובוהו המתחולל בעולם משקפים נאמנה את האקסיומה המחרידה: סדום ועמורה זה כאן, המבול של נח כאן, מגדל בבל והאנדרלמוסיה שמתחוללת בו – זה כאן ועכשיו. הקורונה שמשטה בנו, הבהלה שלנו, ההתנהלות מולה וכל מה שקורה בעולם משקף במדויק את התרחישים האלה.

                                                        ________________________________