מדוע עם ישראל לא מצמיח מנהיגים

ואלה הם קווי המתאר של השיטה הקואליציונית, חוסר מנהיגות הוא הפועל הישיר הנגזר ממנה. השיטה הקואליציונית לא רק אינה מעודדת מנהיגות כי אם דוחה אותה; מרחיקה את המנהיג מהבמה הלאומית.

▪  ▪  ▪

תפקידו של המנהיג הוא לבדוק את הלך הרוח של האזרחים ולהוביל אותם למחוז חפצם, אולם 'מנהיג' בצל השיטה הקואליציונית לומד להיות מומחה להשגת שקט תעשייתי בממשלתו. נתניהו למד להיות מומחה להשיג שקט תעשייתי הן ברחוב הישראלי והן ברחוב הפלסטיני והערבי. נתניהו היה אלוף בעשייה הזאת. הוא הבטיח וקיים ששום מדינה לא נגיע עימה לעימות לא משכנינו ולא מהמערב. הוא הבטיח שקט תעשייתי לישראל מבפנים ומבחוץ כל עוד היה בשלטון, זו המומחיות שלו ועד כאן הסתכמה המנהיגות שלו; מעבר לזאת נאדה. הוא לא יזם משהו מתוך אמונה עמוקה כמנהיג כי אין לו את מרחב הקרדיט הקואליציוני שיאפשר לו לעשות זאת. הוא לא יזם דבר שלא ידע איך יסתיים. הוא לקח סיכונים מחושבים ותמיד סלל לעצמו את הדרך חזרה. זה הקלסטר הטיפוסי של נתניהו ושל כל 'מנהיג' שצמח בשלטון הקואליציוני. 

יש מי שאומר כך צריך מנהיג לנהוג, שהחלטותיו יהיו מחושבות, שיסלול תמיד את הדרך חזרה, שלא ילך עם שום דבר עד הסוף. מבחינתי מי שנוהג באופן מחושב כזה הוא לא מנהיג הוא פקיד, מקסימום שר. תפקידו של מנהיג דווקא לא להיות מחושב וכן ללכת עד הסוף יהא אשר יהא, כי אם הוא לא יביא לשולחן האומה את ההחלטות הלאומיות הגדולות – איש מלבדו לא יעשה זאת. מנהיג נועד לקבל החלטות בסדר גודל שלא ניתן לדעת את סופן. להפציץ את מפעל הגרעין באירן, בבגדד, להחיל ריבונות בגולן. יכול והתוצאה תהיה מלחמה כוללת אבל זו החלטה לאומית ויש לה מחיר; לפעמים צריך לשלם. 

זה לא המנהיג במשטר קואליציוני. הוא לא יקח החלטה לפני שיש בכיסו את התשובה המוחלטת לכל האופציות שיכולות לצוץ כתוצאה ממנה. היה ולא – יבטל את ההחלטה בתואנה כי היא מסוכנת מדי. כגון החלטה של מנהיג ימני על הריבונות בשומרון, אם אין לו את כל התשובות שעלולות לצוץ בכיס הוא יוותר עליה. הוא יוותר אם אינו בטוח כיצד אירופה תגיב וכיצד הפלסטינים יגיבו, ואם האמריקאים יתנו אור ירוק או לא. היה ואין באמתחתו את כל התשובות המנהיג הקואליציוני יקפיא באופן מביש את החלטתו בעניין הריבונות בשומרון. כך נתניהו נהג בפועל וכך כל מנהיג ימני קואליציוני שיבוא אחריו. נתניהו היה פקיד טוב ברמה בינלאומית אבל הוא לא היה מנהיג, לא טוב לא בינוני ולא בשום קנה מידה, השיטה הקואליציונית לא הסירה את הכיסוי מהקלסטר המנהיגותי של נתניהו. 

אני חושב כי בנט הוא ההמשך הטבעי של נתניהו. ושלא אובן לא נכון איני מתכוון כי בנט שווה לו חלילה, אני חושב כי השיטה הפרלמנטרית של ישראל שכופה על מרכיב הממשלה קואליציה מסוימת כאשר הוא חייב לעבוד איתה ורק איתה- מסרסת למעשה את אותו המנהיג ומרוקנת אותו מהטיפונת המנהיגותית האחרונה שעוד נותרה בו. הגענו למצב כה עגום שכבר הפנמנו את אי הצורך שלנו במנהיג ולא במנהיגות, אנחנו צריכים רק ממשלה עם שרים כאשר העומד בראשה יכול להסתפק ב 14% תמיכה ציבורית עם מפלגה של 6 ח"כים, מי בכלל צריך מנהיג.

אינני מנסה להעלות את המנהיגות של נתניהו על מוקד כי אם להעלותה על נס. נתניהו בצל השיטה הקואליציונית שלנו לא יכול להיות מנהיג גם אם הוא עשוי מחומר של מנהיג, החומר הזה יתכלה בסוף לא ישאר ממנו מאומה. זה למעשה מה שנשאר היום מנתניהו ועל זה נסוב המאמר.

בכל שנות כהונותיו ניסה נתניהו ללכת על חבל דק באופן שלא תתפרק לו הקואליציה באמצע הקדנציה, שלא יעצבן מי מהקואליציה שלו. אני לא יודע באמת ובתמים מה הן דעות נתניהו בנושא החרדים למשל, האם הוא בעד לימודי ליבה לחרדים, בעד גיוס חרדים, בעד שימור הסטטוס קוו של 'תורתו אמונתו'. אני רואה מולי את איש הקואליציה נתניהו אבל אין לי מושג וחצי מושג מה הן עמדותיו בנושאים לאומיים שבראש סולם העדיפות של ישראל. 

אין לי מושג, לאיש אין מושג מה הן עמדותיו של נתניהו בנושא הקשר האינטימי בין המדינה לעליון. עובדה ידועה היא שבתקופות כהונותיו הגן על העליון יותר מאשר תקף אותו. רק בשנתיים האחרונות תקף את מערכת המשפט כאשר תקפה אותו אישית אך לפני כן הגן על המערכת והעלה על נס את גאוותו זו במספר הזדמנויות. האם ההגנה על המערכת היתה פועל יוצא מדעותיו האישיות או שמא לשמור על מי משותפיו הקואליציונים כגון על כחלון למשל. אין לי ולאיש מושג וחצי מושג לגבי דעתו על פתרון הבעיה הפלסטינית, מה דעתו לגבי ערבי ישראל השוללים את קיום המדינה, גירוש? תושבות מותנית? מה דעתו על שלטון חמאס ברצועת עזה – לשמור על אש קטנה? מה עם ערביי יו"ש, מדינה פלסטינית? סיפוח? עידוד הגירה? האם נאום בר אילן זה הוא או הקואליציה שלו?

השיטה הקואליציונית מסתירה מאיתנו את דעותיהם האישיות של מנהיגינו עם מסך ערפל כבד, אתה לא יודע מה אתה אוכל מה יש לך בצלחת, האם זה ביבי, כחלון, גפני ליצמן ברק יעלון שמא ליברמן. מה שבטוח את הדי.נ.איי של נתניהו המנהיג האמיתי האישי לא רואים על השולחן. אני לא יודע אם בכלל יש לו את הדי.נ.איי הזה או לא. זו השיטה הקואליציונית שלנו וזה המחיר שאנו משלמים עבורה: וותרו על המנהיגות וקחו קואליציה. 

ושלא אובן לא טוב. התיזה שלי היא לא על נתניהו אלא על שיטת הקואליציה, נתניהו שימש עבורי דוגמה להרצת התיזה ומכאן הכל נראה אחרת. לנתניהו ישנן דעות אישיות ללא ספק, לכל אדם חושב ישנן דעות אישיות ולבטח גם לאיש בקומת נתניהו... אני מאמין ויודע כי לנתניהו דעות מגובשות ציוניות וגם נועזות פורצות דרך. אני לא טוען שאיני מסוגל לעמוד על הדעות שלו כי הוא מסתיר אותן ממני, להפך גם הוא רוצה לחשוף בפניי את דעותיו ואף להוציא אותן מהכוח אל הפועל, כמוהו כל איש במערכת הפוליטית, לכולם יש דעות מגובשות ולא פעם חריפות, אבל הבעיה שלנו היא השיטה הקואליציונית; חוסר מנהיגות הוא הפועל הישיר הנגזר ממנה. השיטה הקואליציונית לא רק אינה מעודדת מנהיגות כי אם דוחה אותה; מרחיקה את המנהיג מהבמה הלאומית.

אל תאמר מנהיג- אמור מעתה מרכיב ממשלה, ראש ממשלה, ראש קואליציה, במשטר קואליציוני ניתן להשתמש בכל תואר לעומד בראשה רק לא בתואר מנהיג כי עצם התפקיד להרכיב קואליציה, כל קואליציה, לפעמים קואליצית שעטנז, מחייב את מי שהוטל עליו התפקיד להיות הסחטן הראשי, הנסחט הראשי, החנפן הראשי, לא פעם השקרן הראשי, התחמן הראשי, הכל ועוד מלבד המנהיג הראשי כי מנהיג חורץ תכונות כאלה לא מאמץ אותן. 

לכן איני יכול לעמוד על הדעות האישיות של ראש ממשלתי כי הוא לא יכול להציגן בפני, הוא צריך להתפשר ולקיים משא ומתן עליהן בשביל להקים ממשלה. דעות שר האוצר שלו אולי אינן משקפות את דעותיו ואולי אף סותרות אותן אבל הוא חייב את שר האוצר הזה ולא אחר בשביל להקים ממשלה ובשביל זאת לפעמים יתפשר ולפעמים ישנּה את דעתו מקצה לקצה. לנתניהו ולבטח דעה מגובשת חברתית מדינית כלכלית ומשפטית, אבל הדעות האלה מעולם לא באו לידי ביטוי כי הוא שם אותן ז'יטונים על שולחן הקואליציה וניהל משא ומתן עליהן. הן עמדו למכירה פומבית, לפעמים נמכרו ביוקר לפעמים בזיל הזול אבל הן נמכרו. זאת עובדה והראיה הוא הצליח להקים מספר ממשלות על פני מעל לעשור.

שוב נתניהו או כל איש פוליטי אחר יכול להיות פוליטיקאי טוב, סוחר טוב, איש טוב, הכל יכול להיות חוץ ממנהיג – לא טוב ולא רע, כי השיטה הקואליציונית שלנו מונעת ממנהיג להיות מנהיג. היא מונעת מהציבור לזהות את המנהיג אם הוא טוב או רע, אם הוא מנהיג אמת או פייק, היא מונעת מהציבור הרחב לעמוד על דעות המנהיג ודרכן על טיבו.

                                                 ________________________________