הגדרת ההגדרה

"ואלה המשפטים אשר תשים בפניהם": אלה הם המשפטים היסודיים שמגדירים את שני אבות הטיפוס ושניים הם במספר, הריאליסט המרובע והבלתי ריאליסט המופרע

▪  ▪  ▪

אנחנו מדברים על ההגדרה כמונח, הגדרת האמונה למשל מול הידיעה או הגדרת האהבה האם לאהבה ישנה הגדרה? כן בטח שישנה הגדרה אבל בתנאי שתפנים כי הגדרת האהבה היא אינסופית ולכן יש לחלק את האהבה לאינסוף חלקים ולהתרכז רק בחלק אחד מתוכם בשביל להגדירו. אני אוהב את השקיעה במזג אוויר מסוים, כשאני נמצא במקום מסוים, בחברת אדם מסוים, אולי עם שתייה חמה או קרה מסוימים... אני אוהב אישה מסוימת בפרק זמן מסוים, עם בושם מסוים, עם מזג מסוים, אפילו מלאי הכיס שלי ומצב הבריאות שלי באותו רגע יכולים להשפיע על הגדרת האהבה שלי לאישה ההיא באותו מקום ופרק זמן. 

גם את החומר חייבים לפרק להרבה חלקים ולהסתפק בהגדרת כל חלק בלבד. אני מגדיר את השולחן שאני רוצה לקנות לפינת האוכל. אני מגדיר את מימדיו לחוד אורך רוחב גובה, את הצבע שלו לכל אדם צבע מועדף, מגדיר את המחיר שלו ואם אין לי בעיה עם המחיר אני מגדיר את סוג העץ של השולחן, מגדיר את סגנון השולחן מודרני או מהמאה שש עשרה לפנה"ס... שורה אחרונה: אין חיה כזאת הגדרה מהותית למשהו כלומר אין הגדרה כללית אפילו לחומר ואדרבא לדברים הרוחניים כגון אהבה שנאה.. לך תגדיר מסירות. הגדרה היא לשעתה ולמקומה בלוח הזמנים שלנו. רציתי לסיים כאן את דבריי אבל אני רוצה למתוח את הדברים עוד טיפה ולספר לכם איפה הכי גבוה פגשתי את ההגדרה. 

פרשת משפטים בספר שמות מדברת על הגדרת ההגדרה, כל הפרשה. היא מנסה להגדיר את יחסי הגומלין בין הגוף הפיזי לנשמה, ולמעשה היא מכוונת ליחסי הגומלין בין המוח הריאליסטי החומרי שמספק לאדם הגדרות מציאותיות לבין הנשמה שאין לה שום גדרות ועכבות. אם תשאל את הנשמה לאן היא רוצה להגיע תגיד לך לשמיים לאין סוף, וכאן בא המוח ומגדיר לה את הדברים: גברתי לשמיים אינך יכולה להגיע ומכונית פורש אינך יכולה לקנות כי אין מספיק בעו"ש, אני מציע לך טיוטה שנת 98 מתאים לך? וכמובן הנשמה מתרעמת, אין נשמה שאינה מתרעמת על הנתונים היבשים המוגדרים לעייפה שהמוח מספק לה כי הרי לשאיפותיה אין סוף, השאלה איך היא מתמודדת עם המוח היבש הזה וכאן אנו מוצאים שני אבות טיפוס להתמודדות זו.

ישנה נשמה שמתמסרת טוטאלית למוח ומקבלת את הנתונים שלו ללא ערר. זה האדם הריאליסטי שמחשב כל דבר ולא סר מילימטר מהנתונים שהמוח מספק לו. לאב טיפוס הזה קוראים בסלנג אדם מרובע. ויש אדם שלא מתחשב בנתוני הדיסק הקשיח של המוח שם בצד ומתעלם מהם. אין בעו"ש לפורש? אז נשיג הלוואה ונעבּה עוד טיפה את ההתחייבות החודשית. בא לך על סקס טוב? נלך על משהו מהצד ונפר את הברית הזוגית ונראה איך נתמודד עם האישה והילדים אם וכאשר הדבר יוודע להם ולעזאזל הכל אלוהים גדול.. לאנשים כאלה מגוון שמות: הרפתקנים, חוצפנים, לפעמים מהפכנים, מנייקים, משיגי גבולות, פורעים מופרעים... התכונה המשותפת לכולם היא שבניגוד למרובע שמשעבד את הנשמה שלו למוח, כאן הוא משעבד את המוח שלו לנשמה.

כמובן שישנם אנשים באמצע אבל אני מדבר על האב טיפוס מכל צד ומכאן ההקצנה שלי בתיאורם. וכאמור פרשת משפטים מדברת על אותם שני אבות טיפוס ומתארת בהגדרות מדויקות את יחסי הגומלין של נשמותיהם עם מוחם. היא מתחילה ב- "ואלה המשפטים אשר תשים בפניהם", זה הפסוק הראשון. כלומר אין הגדרה כללית לשום נושא כי הגדרת הנושא מסתכמת באינסוף משפטים אבל אפשר לקחת כל משפט בנפרד לבודד אותו ואז להגדירו. לכן הנוסח אומר: אלה הם המשפטים היסודיים שמגדירים את שני אבות הטיפוס ושניים הם במספר, הריאליסט המרובע והבלתי ריאליסט המופרע.

כידוע לכל משפט התחלה וסוף וזוהי למעשה הגדרת ההגדרה: חייב להיות לכל הגדרה משפט בעל התחלה וסוף. אתה חייב לבודד את הדבר שברצונך להגדיר מאינסוף הגורמים התלויים בו בשביל להגיע אליו ולהגדירו, דהיינו בשביל למדוד אותו בעיניים המזויינות. מכאן הנוסח "ואלה המשפטים" המדויקים שיש להם התחלה וסוף אשר תשימם מוכנים ומזומנים בפני האדם המבקש לעמוד על יחסי הגומלין בין נשמתו למוחו וההגדרות שלהם. הוא קורא לשני אבות הטיפוס למרובע והמופרע, לריאליסט והבלתי ריאליסט – לשניהם כאחד קורא "עבד", כלומר אלה ששיעבדו את נשמתם למוח או את מוחם לנשמה; שניהם כאחד עבדים הם בעליל. 

"כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבוד ובשביעי יצא לחופשי חינם". עמדתי בפסוק הזה רק על המונח "עבד" ועדיין חסרים 8 מונחים בשביל לעמוד על תוכן הדברים המרתקים באמת וקצרה היריעה לעת עתה. בכל אופן ולעניינינו השורה האחרונה: להגדרה תקנית ניתן להגיע אם נפנים כי אין הגדרה כללית לשום דבר אלא אם כן נשכיל לבודד משפט מסוים מערימת המשפטים האינסופיים של הדבר ולעמוד על הגדרתו.

                                                                    ________________________________