דחוף: צריכים אסון

המיעוט הערבי רודף ממש את הרוב היהודי בארצו, אבל הרוב היהודי לא יכול להגן על עצמו מפני שהמדינה היא מדינת חוק ואסור לקחת את החוק לידיים

צריכים דחוף אסון בסדר גודל של אסון התאומים [צילום: Getty Images]

   ▪  ▪  ▪

מה שהכי הציק לי בתקשורת שמדווחת בשידור חי על הטילים מעזה על ישראל, על ההתפרעויות בלוד וברמלה, על מנוסת התושבים היהודים מפני השכנים הערבים בערי ישראל, על התוהו ובוהו ואוזלת היד המלאה של משטרת ישראל, מה שהפריע לי הכי הרבה בדיווחים מסמרי שיער אלה הם הפרסומות. כל רבע שעה עוברים לפרסומות ופתאום הופכים דף ועוברים לעולם אחר של גבינות ביטוחים שמלות כלה ומבצעים ברשתות השיווק. אתה יושב בתוך מוצב מלחמתי הכדורים שורקים לפניך ופגרי מתים נפוצים סביבך ופתאום מכשיר הרדיו של אחד החברים מתחיל לפעול ומשדר קונצרט של בית הובן, משונה לא? אבל תחנות השידור צריכות להתקיים אני מבין. אחרת שום תחנת רדיו או טלויזיה לא תוכל לשדר כי לא יהיו לה האמצעים להתקיים. אני מבין את זה ובסך הכל אני מדווח על הפרעה שתקפה אותי באוזן. הפרעת קשב. 

עכשיו מה עושים. איך יוצאים מהברוך של עזה ושל המתפרעים הערבים בכל ערי הארץ. בלוד ביפו ברמלה בירושלים בראשון בחיפה בעכו לא אמרתי בטירה במשולש ואום אל פחם, דיברתי על ערים בהם רוב יהודי מוצק ומיעוט ערבי, כגון יפו רמלה ירושלים לוד ראשון חיפה עכו. ראו איזה פלא, דווקא הרוב היהודי המוצק מתכנס בביתו מפחד המיעוט הערבי הפרוס יפה ברחובות. מעניין לא? זה מזכיר את המיעוט הערבי הכבוש ביו"ש ואל- וואקף בי-ם ובעזה שתוקף את ישראל החזקה ומסכן את אוכלוסיותה בטילים חיים שנשלחים ממרחק של יריקה. ילדי ישראל לא יושנים בלילה לא הם ולא הוריהם וגם אם יצליחו לתפוס במ"מדים שינה קלה בין ההפוגות הרי בתי ספרם סגורים ומסוגרים בהוראת המדינה, ישראל החזקה חסרת אונים ומנוטרלת. 

אז מה עושים. כלום. יורים באוויר. יורים על חולות מכסחים אותם ומתפללים שלא יפלו חלילה אזרחים חפים מפשע. ברחובות ישראל כאשר קבוצת בחורים יהודים מופרעת ירתה באוויר ואחד מהם ממש מופרע כיוון לגופו של ערבי שבסך הכל רץ לעברו להרוג אותו והמופרע היהודי חש סכנה ירה בו והרגו! באיזו מדינה מתורבתת יורים על מנת להרוג! הרוצח נעצר מיד ובשוך המאורעות יועמד לדין ובצדק. כן כך עושים במדינת חוק ואני לא אומר את זאת בציניות כך עושים במדינת חוק, מעמידים מי שהורג לדין. אולי יעשו לו הקלה בגלל תחושת סכנת החיים אותה חש בזמן הירי אבל הרג זה הרג, כך במדינת חוק דמוקרטית מתורבתת. אנחנו לא נמצאים במערב הפרוע. 

ובכל זאת מה עושים יא אללה. מה עם הכבוד העצמי של הרוב היהודי הרדוף בארצו. אני נולדתי במדינה ערבית ובתור יהודי הייתי רדוף שם אבל לא הרגשתי פגיעה בכבוד שלי כי זה היה מובן מאליו, למה שערבי בעיר חלב הסורית לא ירדוף יהודי מצ'וקמק בל-ג'מיליה, כן הייתי מצ'וקמק ומסריח. אז לזכותי ייאמר ששאלת הכבוד העצמי לא הציקה לי בסוריה, אבל כאן בארץ שאלת הכבוד מציקה מאוד. אז מה עושים לעזאזל, מה תנו רעיון. עזה יכולה לירות עלינו ללא אבחנה אבל אנחנו חייבים לירות עם אבחנה מדויקת וברורה כי אנחנו צבא מוסרי לא רוצח אזרחים בלתי חמושים. המיעוט הערבי רודף ממש רודף את הרוב היהודי בארצו, אבל הרוב היהודי לא יכול להגן על עצמו מפני שהמדינה היא מדינת חוק ואסור לקחת את החוק לידיים. אבל בינתיים, מצד שני, החרב כבר מונחת על הצוואר. יש תחושה של פחד. ערוצי הפרסומות מדווחים בשידור חי על זעקת האמא משדרות שלא היא ולא בניה בני 3 עד 7 לא הצליחו לישון בממ"ד ועוד בחור מלוד מדווח כי בחורים ערבים סיכנו אותו ואת משפחתו, הוא עמד עם סכין יפנית מחוץ לבית בשביל להגן על משפחתו שבתוך הבית, הערבים עם אבנים ובקבוקי תבערה מולו, רחוב צר מפריד ביניהם, הם מתקרבים והוא עם הסכין היפנית ביד וסלולרי בשנייה מדבר עם המשטרה ונותן לה את מיקומו. השוטרת אומרת שהניידות עסוקות במקומות אחרים וסורי תחזיק מעמד בינתיים ותשמור על החוק. תכלס אין משטרה והבחור עם הסכין היפנית חסר אונים ומשקשק, הסכנה ממש בפתח ביתו. אשתו ושני ילדיו הקטנים בבית והוא חסר הגנה ואונים. וגם אם היה לו אקדח מה יעשה בו מול חבורה של פורעים. לך תוכיח אחר כך שירית לא על מנת לפגוע. לך תוכיח כי סכנת חיים אמיתית נשקפה לך, זאת הרגשה סובייקטיבית או אובייקטיבית? מי יפרנס את המשפחה אם אב המשפחה ייזרק לכלא. מדינת חוק. הסבב הנוכחי יסתיים בשלב כלשהו - זאת הנחמה היחידה שמחממת את הלב ומי בכלל חושב על הכבוד העצמי האזרחי היהודי שנרמס. הסכנה לפעמים מאפילה על התחושות האנושיות הבסיסיות וכן גם בסבב הזה שבכל מקרה יסתיים מתישהו. 

ובכל זאת מה עושים. איך יוצאים מהברוך הזה. נדמה שהסיבוב הזה קצת יותר רציני אולי יכנסו הפעם לעזה ויעשו קצת סדר למרות המחיר שבתעריפה שעלינו לשלם. בכל יום יש תעריף כמעט מדויק והוא תלוי במיקום החיילים שייכנסו לעזה, כלומר תלוי בעומק הכניסה, ככל והכניסה יותר עמוקה כך התעריף עולה. יותר חיילים בני 18 עד 21 ימותו. האם המחיר שווה? זאת שאלה שאלתית, לכן הדרג המדיני כה מתקשה לקבל החלטה. מדובר בחיים של ילדים צעירים לא של מה בכך. 

אז מה עושים. יש רק מוצא אחד. רק אסון יוציא אותנו מהברוך הזה ואסביר את עצמי. 

ידועה תופעת הטבע הנהוגה ביקום. האי סדר מביא את הסדר. כשכוכב גדול מתפוצץ קורה תוהו ובוהו. הכוכב הגדול מהשמש במאות מונים מתפורר לחלקיקים קטנים ומתפזר לכל עבר למרחקים של מיליארדי שנות אור, זה סדר הגודל של האי סדר זה. לתופעה הזאת קוראים 'סופרנובה'. אבל הסופרנובה הזאת בונה את כוכבי הלכת ביקום. כגון את כוכב הלכת הכחול שלנו. אילולא הסופרנובה לא היינו חיים היום על האדמה כי לא היה לנו איפה. לא היה לנו את הכוכב הכחול המתוק שהסדר האידאלי שורה בו. זאת הדוגמה בהא הידיעה למאמר: דווקא מתוך אי הסדר המוחלט בא הסדר הטוב והמוחלט. וכי מהו הסדר המוחלט עבור מדינתנו הטובה והמתוקה. אגיד לכם מה שכל האזרחים היהודים חושבים בשקט בראשם ולא מעיזים להוציאו החוצה. שיפציצו את עזה כפי שעזה מפציצה אותנו, ללא אבחנה. שיעשו את זאת ללא חשש יראה ופחד מה יגידו אומות העולם ואיך יגיבו אומות העולם. שיעשו את זאת ללא מחשבה תחילה. שצה"ל המוסרי יגן על אזרחי המדינה ויפציץ את עזה ללא אבחנה, שייהרגו מאות אולי אלפים. זה החלום הרטוב שכל אזרח ישראלי שישן או לא ישן בממ"ד לאחרונה – חולם בהקיץ על החלום הפרוע הזה מבלי לספר לחברים עליו. 

יש עוד חלום לתושבי הרוב היהודי של רמלה יפו חיפה עכו נהריה ולוד: שבכל שכונה יהודית יעמדו שלוש ארבע בחורים לא צריך יותר, חמושים באקדח ומספר מחסניות, ויפתחו בירי חי על מנת להרוג אל עבר כל ערבי מתפרע בשכונה שמסכן את המשפחה שלהם היושבת בפנים בתוך הבניין. ויש עוד חלום לאומי כמוס. שכל מחבל היוצא מכפר כלשהו למסע הרג יוצא להורג ומשפחתו המורחבת תוגלה מחוץ לארץ מבלי שתוענק לבג"ץ את האפשרות להתערב בהחלטה והוצאתה לפועל. 

כל אלה חלומות כמוסים בהקיץ וכן הם משקפים את אי הסדר המוחלט במדינת חוק דמוקרטית כישראל, ולעניות דעתי רק אי-סדר מוחלט שכזה יכול להביא את הסדר המוחלט לישראל ולתושביה, קרי לביטחון האישי של אזרח במדינתו, ולכבוד העצמי של האזרח במדינתו העצמאית. העולם ללא ספק יתפרע ויגנה ואולי אף יתקוף בפועל את ישראל על אי הסדר המשווע זה, אבל אין ספק כי בסופו של התהליך בוא יבוא דווקא הסדר המופלא למדינתנו ועל ערנו והארץ תשקוט ליותר מארבעים שנה. 

נותרה שאלה אחת קטנה: מה יכול להביא את האי סדר המופלא הזה.

אסון. אסון יכול לשחרר את צוואר הבקבוק, לפוצץ אותו ולהוציא מתוכו את האי סדר המופלא שבעקבותיו יבוא הסדר המתוק. למשל ואני הולך לתת משל אכזרי: מספר טילים שיחמקו מכיפת ברזל ויפגעו בשורה של בניינים והתוצאה מאות ואלפי הרוגים בצד הישראלי. זה יפתח את הבקבוק המוסרי של צה"ל. זה מספיק לפתוח את הבקבוק של כל תושבי הרוב היהודי בערים שיממשו את מספריהם במציאות ויוכיחו כי הרוב היהודי המוחלט שולט בארץ והמיעוט הערבי יקבל את הידיעה הקשה ויפנים אותה. אנחנו צריכים אסון, כמה קשה המשפט הזה וכמה נכון הוא. 

                                                                         ________________________________