מכתב גלוי לראש הממשלה

▪  ▪  ▪

אדוני, רוב האזרחים בחרו בך להנהיג את ארצנו האהובה. עם זאת רובו של אותו רוב אינו בעד חבירה למפלגה אנטי ציונית יהודית או ערבית כאחד. זהו אחד העיקרים החשובים ביותר המושתת עליו הקיום שלנו כעם יהודי חופשי בארצו. כשאנחנו משננים ממעמקנו את המשפט "Never Again" כוונתנו גם לעמים וממשלות שנתנו יד לצורר הנאצי אם זה באופן ישיר ואם בשתיקה שבהסכמה. לעולם לא נחבור לממשלים כאלה ולעולם נרדופם עד חורמה כולל ארגונים אזרחיים שהזדחלו למוסדות שלנו מהדלת האחורית, או שהסתננו אל בית נבחרנו באמתלה דמוקרטית. לאחרונים אלה נגיד: הצהרה בפריים טיים על אחוות אחים לא תמחק שנים של אנטישמיות גלויה. "אחוות אחים" היא מבחן בן שנים שבסיומו אנו נחליט בפריים טיים אם עברתם אותו בהצלחה ואם ציונכם הספיק להכניסכם לפקולטה שלנו, כדוגמת מבחן המציאות בן עשרות השנים של אחינו הדרוזים.

לאימא ז"ל היה המשפט "כל עכּבה לטובה" שגור בפיה, וכנראה הפלונטר הפוליטי שישראל נכנסה אליו הוא העכּבה שאימא כיוונה אליו. אדוני ראש הממשלה מי כמוך יודע כמה שווה ערך ההכרעה, ערך המשילות, ומאידך אדוני יותר מכולנו יכול לעמוד על נזקי הסנדול הפוליטי שנועל את גלגלי המדינה הן מדינית הן כלכלית ואפילו בריאותית. בגלל אותו סנדול לא יכולת לאחרונה לחתום על חוזה רכישת חיסונים לאזרחי המדינה. בגלל אותו סנדול לא יכולנו להתקדם, עשרות השנים, בהרבה נושאים עקרוניים שרוב רובו של העם מייחל להם כגון ברפורמה המשפטית והמדינית, הגם ואדוני היה בשלטון אך ההסכמים הקואליציונים עצרו בעדו מלהתקדם בנתיב לאומי זה או אחר, ובסופו של יום הסתפקת להשליט סדר ושלום בין אינספור קברניטי הספינה שתשרוד את 4 השנים וחלילה לא תטבע. השתמשת בכושר המנהיגות שלך לנווט ספינה שממילא אינה מתקדמת לשום כיוון ובהרבה נושאים שעיני רוב הבוחרים נשואים אליהם דורכת במקום ואינה הולכת לשום מקום. בגלל ההסכמים הקואליציונים. בגלל שיטת הבחירות. בגלל הדמוקרטיה הפרלמנטרית – אם תרצה כדוגמת הדוקטרינה האירופאית המערבית של העמים הנאורים. 

דוקטרינה כזו טובה לישראל כאשר נשב בבטחה בארצנו – לא כאשר עודנו נלחמים על זכות קיומנו בארצנו וזקוקים להכרעה כהיא זו; זקוקים לתכונת ההכרעה. ישראל, בניגוד לעמים אחרים, גם לאחר 70 שנות קיום, אינה יכולה להנות מקואליציה רעיונית. ישראל במתכונתה הנוכחית אינה יכולה להנות מהרעיון הנשגב לנסות להשכין לבבות ותפיסות תחת קורת גג אחת גם במחיר של עצירה לאומית במקום. איננו יכולים להנות מפריבילגיה רעיונית שכזו. עדיין לא. זו זכות יתר השמורה לעמים השוכנים בשלום וגבולותיהם אינם מאויימים ובעזרת השם עוד נגיע לזכות יתר זו וננצלה עד תום אך בינתיים זה הזמן להכריז על סוף עונת הדמוקרטיה הפרלמנטרית לטובת דמוקרטיה נשיאותית. 

זו העכבה "המבורכת" שבגינה זה מה שיהיה בסופו של יום – גם אם נלך לבחירות חמישיות ושישיות, בסופו של יום נגיע למסקנה כי על הכנסת להכריז על סוף עונת הדמוקרטיה הפרלמנטרית לטובת דמוקרטיה נשיאותית. וגם אם תקום ממשלת ימין או שמאל דחוקה שתשען על כרעי תרנגולת; למסקנה זו נגיע כברירת מחדל. 

בפתק אחד נבחר את חברי הכנסת ובפתק השני נבחר ראש ממשלה, איש שרוב העם יאמין בו ויתן לו את קולו. רה"מ הנבחר יכונן ממשלה מקצועית שתכהן ארבע שנים מלאות ללא אפשרות הדחה על-ידי הכנסת, דבר שירוקן מתוכן את האינטרסים הפוליטיים האישיים ויחדד את העיקרון של הפרדת הרשויות. 

בשביל לבסס את העיקרון האחרון של אי הדחת הממשלה על-ידי הכנסת, תוענק לרה"מ הנבחר את זכות הויטו על כל חוק יסוד שבית הנבחרים יחוקק. במילים אחרות תהיה לנו ממשלה 'פדרלית' עצמאית ובמקביל יוענקו סמכויות נרחבות למועצות האזוריות כגון חקיקת חוקי עזר בערים השונות שיחולו רק עליהן.

כדי להסיר ספק אינני מדבר על חוק הבחירה הישירה שנחקק בשנות התשעים ונכשל. הוא נכשל כי כוונת המחוקק דאז הייתה לבחור ברה"מ שאמנם ייבחר בבחירה ישירה אך הממשלה שירכיב טעונה עדיין את אישור הכנסת – דבר שירוקן מתוכן את ההיגיון בבחירה הישירה, כי לפי אותו חוק רה"מ הנבחר יצטרך עדיין לעמוד לסחיטת הח"כים שיאשרו או לא יאשרו את ממשלתו ובאופן הזה 'הכרעת הרוב' שבחר בראש הממשלה תיפול שוב בין הכיסאות. מאידך הממשלה המקצועית שאני מצביע עליה איננה טעונה את אישור הכנסת כי העם ברובו המכריע בחר בה ונתן לה את ברכת דרכו ועל-כן היא איננה זקוקה לאישרור הכנסת.

אדוני ראש הממשלה, שינוי שיטת הממשל לא רק תוציא את ישראל מהפלונטר שנכנסנו אליו כי אם תתרום להרחבת קווי המתאר של הדמוקרטיה שלנו ואת עיקרון 'הכרעת הרוב' הנגזר ממנה. ואולם אין זה סוד כי עצם השינוי יעמוד כחסם בפני האגו של חלק בלתי מבוטל מהפוליטיקאים שהדרך למשרדי הממשלה ייסגר בעדם ועבודת הנמלים של המחוקק לא תספק את האגו שלהם... אלה אותם הפוליטיקאים, אם יורשה לי לנבא, שהצהירו קבל עם ועדה כי האגו לא יהיה להם כשיקול. האגו, אם יורשה לי לנבא שוב, יהיה להם איפוא כשיקול בלעדי להכשיל את שינוי שיטת הממשל כה זקוקה לה ישראל, ועם הפוליטיקאים האלה העם יבוא חשבון בהקדם. 

                 ________________________________