תיאטרון מנדלבליט

כל המאורעות להלן נעשו במשמרת היועמ"ש אביחי מנדלבליט, בהוראתו תחת שבטו וחסותו. כל הזכויות איפא שייכות למנדלבליט, לעוזריו לשחקניו ולצוות פרקליטיו הצייתן והנאמן. וכל הכבוד לשר וכל הכבוד לשר...

תיאטרון מנדלבליט
תיאטרון מנדלבליט
▪  ▪  ▪


להלן
אני מצרף את תגובת הפרקליטות לפצצה שהטיל אתמול עמית סגל. בתום דברי הפרקליטות יש לי מה להגיד ובכל זאת אתן על החשבון מקדמה קצרה:

הערה קטנה לתגובה החריפה של הפרקליטות. אילו לחוקר המשטרה רב פקד אבי רוטנברג לא הייתה נגיעה בתיקי נתניהו, הייתה מספיקה תגובה קצרה ונחרצת בת שש מילים: "לרוטנברג לא הייתה נגיעה בתיקי נתניהו". השאלה מדוע הצטרכה הפרקליטות להתפלפל על-פני 633 מילים, 3,563 אותיות עם מרווחים מרוחים על-פני 59 שורות. למה להיכנס לפרטי פרטים ולהכביד במילים אם כאשר רוטנברג נמצא בניגוד עניינים לא נגע בתיקי נתניהו.

וזה לשון תגובת הפרקליטות:

בתגובה לפרסום בחדשות 12 נבקש להבהיר, לאחר בדיקת הדברים, כי הכתבה כולה מגמתית, מסולפת ומוציאה דברים מהקשרם.

בתמצית: בניגוד לנטען, קצין המשטרה רוטנברג כלל לא היה מעורב בחקירת תיק 2000; החלטות החקירה בתיק 2000, כמו גם ביתר תיקי ראש הממשלה, התקבלו משיקולים ענייניים בלבד של בירור האמת; כך למשל בתיק אחר, בו לא היו ראיות שקשרו את ראש הממשלה לחשדות, הוא גם לא נחקר כחשוד; הטיפול של מח"ש בתלונה בעניין רוטנברג נעשה אף הוא משיקולים ענייניים בלבד - ההחלטה נומקה בספק בדבר קיומו של חשד לעבירה פלילית; פרקליט המדינה לשעבר לא "גונן" על מפכ"ל המשטרה לשעבר מטעמים הקשורים לחקירת תיקי נתניהו. זוהי הצגה מניפולטיבית של העובדות.

אין לנו אלא להצר על האופן בו הוצגו הדברים ונבקש להעמידם על דיוקם.

1. בניגוד גמור לנטען בכתבה, החוקר בדימוס רוטנברג כלל לא היה מעורב בחקירת תיק 2000, בו נאשם מר נוני מוזס. למעשה, הוא עזב את היחידה החוקרת בחודש יוני 2016, כחצי שנה טרם החלה חקירת הפרשה, בשלב בו נגבתה רק עדות מקדמית ראשונה ויחידה, שאינה עדות של מי מהחשודים בתיק, ואף בה הוא לא נמנה על צוות החוקרים. למעשה די בכך כדי לשמוט את עיקר הבסיס מן הפרסום.
יצויין, כי עניינו של רוטנברג פורסם עוד בשנת 2017 ע"י העיתונאי רביב דרוקר.

2. חוות הדעת שצוטטה ע"י הכתב, שלפיה יש כביכול מקום לפתוח בבדיקה (ולא בחקירה, כפי שפורסם) בעניינו של רוטנברג, היא חוות דעת ראשונית בלבד. בחוות הדעת עצמה הובהר כי כלל לא ברור מהו חלקו בחקירת פרשה 2000 (ואכן כאמור לא היה לו בה כל חלק). לאחריה נכתבו עוד חוות דעת שונות.

הקביעה בכתבה כאילו במח"ש "קבעו כי אין מנוס מחקירה", היא כוזבת. כל שהוצע הוא לקיים בדיקה להבהרת העניין בהיותו "מעורפל". בשום שלב לא הומלץ על פתיחה בחקירה על ידי מי ממנהלי מח"ש דאז.

בהמשך, במסגרת חוות הדעת המסכמת הומלץ על גניזת התיק. המלצה זו כללה התייחסות לפרישתו של השוטר מהמשטרה, לצעדים הפיקודיים שננקטו בעניינו עוד קודם העברת העניין לבחינת מח"ש, לעובדה שלא נמצאו אינדיקציות הקושרות אותו להשפעה כל שהיא על החקירה, וביחס לספק הממשי בדבר קיומה של עבירה פלילית בעניין זה. מנהלת מח"ש קיבלה המלצה זו על דעת המשנה לפרקליט המדינה.

נציין, כי אף לו היה מדובר על מי מבין החוקרים בתיק 2000, הרי שמדובר בתיק בו היו מעורבים חוקרים רבים, המלווה ע"י בכירי המשטרה והפרקליטות וממילא ספק אם יש לו יכולת השפעה של ממש. מכל מקום, כאמור החוקר רוטנברג כלל לא היה בצוות החקירה.

3. נדגיש, כי בניגוד לנטען בכתבה, עיון בהחלטת הגניזה מעלה כי ההחלטה שלא לפתוח בבדיקה או חקירה בעניין התקבלה במנותק לחלוטין משיקולים הנוגעים לתיק 2000, בו ממילא החוקר רוטנברג כלל לא היה מעורב. הסיבות היו מקצועיות, ענייניות ואין כל ממש בטענות קונספירטיביות שנטענו בכתבה גם בהקשר זה.

4. באשר למייל ה"סודי" כביכול של פרקליט המדינה דאז שי ניצן, למנהל מח"ש דאז, אורי כרמל. אין מדובר כלל במייל "סודי", אלא בהתכתבות פנימית בין מנהלים שצוטטה למרבה הצער באופן חלקי ביותר. המייל וההתכתבות כולה עסקו אך ורק בשאלה האם יש מקום שפרקליטות המדינה תתקוף פומבית וחזיתית את מפכ"ל המשטרה, בתגובה להאשמות שהטיח במח"ש. כעולה מההתכתבות, פרקליט המדינה דאז סבר כי יחסים הולמים בין הרשויות אינן עולים בקנה אחד עם התקפות פומביות. בהתכתבות אין כל זכר לתיקי נתניהו והקישור בין הדברים הוא מופרך. לראיה גם מנהל מח"ש בתשובתו פירש את השיקולים המערכתיים עליהם דיבר פרקליט המדינה ניצן כנוגעים לצורך לשמור על יחסי הפרקליטות והמשטרה, ולא לתקוף זה את זו בפומבי. באותה העת פרסם פרקליט המדינה דאז הודעה מתאימה המגבה את מח"ש ודוחה את האשמות המשטרה. גם הניסיון לצייר עניין זה כקשור בתיקי האלפים הוא מופרך, תלוש, ומוציא הדברים מהקשרם באופן מניפולטיבי ומצער.

יודגש, כי המייל של פרקליט המדינה לשעבר כלל לא עסק בשאלה אם האזרח שנהרג היה מחבל או חף מפשע. מכל מקום בהחלטה הסופית על גניזת התיק פרקליט המדינה התייחס לכך וקבע כי קיימות אינדיקציות לכאן ולכאן בנושא זה ולא ניתן להגיע למסקנה ברורה בעניין זה.


בברכה,

נועם שרביט, עו"ד
מ"מ ראש מחלקת הדוברות
אגף דוברות הסברה ותקשורת, משרד המשפטים

                                              ________________________________ 

ואלה דברי:

רב פקד אבי רוטנברג היה בניגוד עניינים מובהק (קיים קשר רומנטי עם ג'ודי ניר מוזס, אחותו של נוני מוזס בהיותו מואשם ובעל עניין בתיק 2000 בו מואשם ראש הממשלה) כאשר עמד בראש צוות החקירה, חקר את שרה נתניהו בפרשת מעונות ראש הממשלה, המליץ להעמידה לדין ואכן היא הורשעה בפלילים. אשר לתיקי ראש הממשלה- קיים חשש לניגוד עניינים, בעוד המטען המקורי של פצצת סגל מכוון לתיק המעונות שאין עוררין כי רוטנברג נמצא בו בניגוד עניינים פלילי. זו הטענה הבסיסית ועליה לא הייתה התייחסות בתגובת הפרקליטות; במקום זאת מרחו תגובה מפותלת לא לעניין.

במקום התגובה הבלתי עניינית הפרקליטות הייתה צריכה להתייחס לשאלות ענייניות בפועל. ראש לה"ב רוני ריטמן למשל. מדוע הסתיר את המידע על ניגוד עניינים בפרשת המעונות. מדוע לא דיווח למח"ש. כעבור שנה וחצי הגיעה האשה הנבגדת של רוטנברג לראש אגף החקירות, מני יצחקי, וספרה פרטים על הקשר האישי של בעלה, החוקר הראשי בפרשת המעונות, עם ג'ודי ניר מוזס. רק אז, כאשר ראש אגף החקירות מני יצחקי נוכח כי המידע הנפיץ בדרך החוצה לתקשורת, רק אז דיווח למח"ש. מה יש לפרקליטות להגיד על זה. נאדה.

מח"ש קבעה, כאשר עמדה על חומרת הדבר, כי אין מנוס מעריכת חקירה. מתוך מסמך פנימי של מח"ש: "קם החשד כי החשוד (חוקר לה"ב אבי רוטנברג) טיפל תוך ניגוד עניינים בחקירת רעיית ראש הממשלה, ובפרט בנוגע לחקירת נתניהו בעניין קשרים אסורים עם נוני מוזס, אשר בצוותא עם אחותו מכהנים כבעלי השליטה בעיתון ידיעות אחרונות. קיימת אינדיקציה כי לגבי מוזס היה אינטרס אישי וכלכלי באופן ניהול חקירת 'תיק המעונות' ותוצאותיה, וכי החשוד (חוקר לה"ב רוטנברג) היה מודע לכך. משכך עוצמת ניגוד העניינים מתעצמת, ועלולה לעלות לכדי עבירה פלילית של הפרת אמונים". סוף המסמך הפנימי של מח"ש. 

אבל כאשר ראש מח"ש אורי כרמל פונה לבקש אישור לחקירה מפרקליט המדינה, שי ניצן, והמשנה שלו מומי למברגר (מועמד מנדלבליט לפרקליט המדינה), נתקל במשיכת רגליים ובחוסר רצון. 

ראש מח"ש החדשה, קרן בר מנחם, שהמפכ"ל אלשייך והפרקליט ניצן נלחמו לטובת מינוייה, מספקת את הסחורה ומעכבת חודשים ארוכים את ההחלטה בתיק, האם לחקור את ניגוד העניינים של החוקר הראשי אבי רוטנברג או לא. בסופו של יום הפתעה! היא מחליטה לסגור את תיק ניגוד העניינים של רוטנברג. 

תגובת הפרקליטות לדברים כלהלן: "מדובר בבליל טענות שקריות וחסרות שחר. הטענות ביחס לניגוד העניינים של רוטנברג מופרכות וחסרות כל שחר. החקירה לגביו לא נפתחה בשל הספק שהתעורר בדבר קיומה של עבירה פלילית. גם כאן הניסיון לקשור זאת לתיקי נתניהו הינו מופרך וקונספירטיבי". זו תגובת הפרקליטות בעניין רוטנברג וניגוד העניינים. אבל המדובר בפרשת המעונות של ראש הממשלה אשר בראש צוות החקירה שלה עמד החוקר רב פקד אבי רוטנברג שעה שהיה בניגוד עניינים חמור ומובהק. 

הפרקליטות לא משאירה את פצועיה מאחור ודוחה את הטענות נגד מנהלת מח"ש החדשה, קרן בר מנחם, שהחליטה לאחר חודשים ארוכים של מסמוסים והתמסמסויות לסגור את תיק ניגוד העניינים של רוטנברג, בהתאם למצופה ממנה של מי שנלחמו על המינוי שלה, ניצן ואלשייך.  וכך ממשיכה הפרקליטות בתגובתה למהלך האירועים: "הטענות כנגד מנהלת מח"ש מופרכות ושקריות. בעניין ניגוד העניינים של רוטנברג הוצגו חוות דעת של פרקליטים 'זוטרים' שהמליצו לפתוח 'בבדיקה' לניגוד עניינים – לא 'בחקירה'. בסופו של שקלול חוות הדעת הזוטרות, מנהלת מח"ש החדשה החליטה לסגור ולגנוז את תיק ניגוד העניינים של חוקר לה"ב רוטנברג".

הבנתי.

 

בברכה,

אלברט שבות

אגף האזרחים השפויים

                                                           ________________________________   

תגובות

  1. לענ"ד היה מספיק למעקמים מהדוברות לכתוב שני משפטים: הדברים הוצאו מהקשרם, ו- אין עניין לציבור. למה שהדברבן יכביר מלים אם הוא יודע שלפחות 50% מהקוראים אינם מטומטמים ויודעים לקרוא בעצמם את השתלשלות ניגודי העניינים?

    השבמחק
    תשובות
    1. ראיתי את הראיון של קושמרו עם ניצן, פשוט פגיעה באינטליגנציה האנושית. אותו דפוס חשיבה של מפאי ומפ"ם של שנות החמישים.

      מחק

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

לאחר רצח רבין: רצח מתועב שני במספר

מהפכה שקטה

עשרת הדברות בערבית – בחלב 1965

חלב של פעם

איך עובדת השיטה – תחקיר

החטא של המערכת

הבריחה מסוריה

בדיחה לשבת על חשבון גנץ

אסון לאומי אם לתת אמון חוזר ביו"ר ועדת הבחירות מטעם העליון