עובדות כה מדאיגות

מי הוא השופט שנתן יד לבעלי האינטרס וחתם על צו כה ממושך לאיסור פרסום המנוגד בתכלית הניגוד לאינטרס הציבורי, שכידוע בפרשות מהסוג הזה עצם הפרסום פותח ציר לעוד עדים שיזהו את הנאשם ויעשירו את מסכת הראיות

זנדברג: לא היו ביקורי תנחומים אצל העצור
▪  ▪  ▪

                            

להלן אשרוד בפניכם מספר עובדות מדאיגות אפתח בזו הראשונה: פעיל במרצ עם קשר לא מקרי להסתדרות יושב מספר חודשים במעצר בית בביתו בגין חקירה על אונס ילדה מבלי ששום ישות עיתונאית דיווחה על זאת; הדגש על מספר חודשים. היום לפתע הורגשה תזוזה עיתונאית לגבי הידיעה כאשר האתר (nrg) התייחס אליה באופן כללי לעייפה, והסתמך על פוסט פייסבוקי שפרסמה פעילת ימין מוכרת ברשת ושמה גלי בת חורין.

 

גם במרצ זז פיתאום הברקס כאשר עלה היום בדף הרשמי של מרצ בפייסבוק פוסט המתייחס ישירות לידיעה בזה הלשון:

 

"ביממה האחרונה, בעקבות ציוץ של מישהי בטוויטר, מסתובב גל שמועות על "בכיר במרצ שיושב במעצר בית על אונס ילדה בת 13 של חברים, ושכל מרצ מגיעה אליו לביקורי ניחומים".

 

מאחר שיש צו איסור פרסום של בית המשפט בפרשה, נמנענו מלהתייחס אליה עד כה. אבל גל השמועות ממשיך וחשבנו שהגיע הזמן לעצור אותו. הנה האמת: לפני כחצי שנה בעל תפקיד מטעם מרצ הואשם בעבירות מין חמורות בקטינה.... ביום שבו התגלו החשדות ולאור חומרתם המזעזעת, פנתה יו"ר מרצ, ח"כ זהבה גלאון לבית הדין של המפלגה, ועתרה להורות על הדחתו מחברותו בכל מוסדות המפלגה בהם נבחר לכהן ומכל תפקיד בו הוא משמש מטעם מרצ. ימים ספורים לאחר מכן התקבלה העתירה, והאיש הושעה מכל תפקידיו במפלגה. בית הדין של מרצ ציין כי כל עוד יש צו איסור פירסום שהוצא על ידי בית המשפט יש לקיים את הצו ולא לפרסם את העתירה, הבקשה להשעיה והצו שניתן, עד שיוסר צו איסור הפרסום של בית המשפט".

 

הינה כי כן מגיחות העובדות המדאיגות: בכיר במרצ ובהסתדרות חשוד באונס ילדה ונמצא מזה 6 חודשים במעצר בית. התקשורת מחליטה כי אין זה עניינה לדווח או לרמוז. יעברו, כאמור, 6 חודשים בשביל שגלי בת חורין תטרח לדווח לנו ברמיזות על הדבר, ורק אז התקשורת תתעורר- נכון להגיד חלק זעיר ממנה כגון אתר (nrg) שיפרסם את הידיעה בשם אומרה ויזכיר ממש את השם המפורש גלי בת חורין.

 

רק אז מתעוררת ח''כ תמר זנדברג ומגיבה על הידיעה באופן חמקמק כפי שרק היא יודעת. אני יכול להתערב כי ערוץ 2 ו-10 ימשיכו לדלג על הידיעה שלדידם אין לציבור עניין בה. דבר אחד אני מסיק מהעניין: גלי בת חורין היא כבר שם דבר במתחם התקשורת ההמונית שדרכה מועבר מידע רגיש לציבור.

 

עוד עובדה מטרידה: מי הכוח המניע העומד מאחורי דחיית צו איסור הפירסום ומתיחתו למספר חודשים כאשר שום ישות עיתונאית אינה טורחת לערער עליו. השאלה הנגזרת והמטרידה לא פחות: מיהו הגורם המשפטי הנענה אוטומטית ומידי חודש בחודשו לכוח הנסתר המבקש לדחות את צו איסור הפרסום ולמרוח אותו על פני חודשים. מה שם השופט החתום על הצו הזה, ועל ידי מי מיוצג הכוח הנסתר שעומד מאחורי בקשות הדחייה.

 

ובכן זנדברג וגלאון הדגישו כי בניגוד לפרסומים ברשת לא היו ביקורים של בכירי מרצ אצל המואשם העצור בביתו, אולם מוצא נכון אני להדגיש כי לב העניין הוא לא אם היו ביקורי תנחומים אצל העצור או לא, לב העניין הוא ששת החודשים בהם היתה הפרשה תחת צו איסור פרסום שמכוחו, ורק מכוחו, יכלו גלאון וזנדברג לטעון כי מאחר שיש צו איסור פירסום בית משפט בפרשה נמנענו מלהתייחס עד כה אליה...

 

השאלה האמיתית היא לא למי היה אינטרס להסתיר את הפרשה בתקווה שהזמן יבלע או ישכח אותה, הצהרות ראשי מר"צ בנידון אינן משאירות ספק בזהות בעלי אינטרס כזה, השאלה היא מי הוא השופט שנתן יד לבעלי האינטרס וחתם על צו כה ממושך לאיסור פרסום המנוגד בתכלית הניגוד לאינטרס הציבורי, שכידוע בפרשות מהסוג הזה עצם הפרסום פותח ציר לעוד עדים שיזהו את הנאשם ויעשירו את מסכת הראיות. שם השופט אשר שיתף פעולה עם בעלי האינטרס לפרק זמן כה ממושך של 6 חודשים- יותר מעניין משמות בעלי האינטרס שפעלו להסתיר מהציבור את הפרשה. השופט הזה הקריב בזאת לא רק את זכות הציבור לדעת כי אם את האינטרס הציבורי בלראות לזהות ולהעיד. יש עניין ציבורי אמיתי בלזהות את הכנופייה שעמלה על הסתרת הפרשה מהציבור החל מאנשי התקשורת, המשטרה, הפרקליטת, ואחרון לא חביב הגורם המשפטי- הוא השופט וחותמו.

 

לסיום נקודה להמחשה- אם תרצו למחשבה לגבי חוקיות צו איסור הפרסום וייעודו. אכן הנפגעת היא קטינה והצו נועד להגן עליה, גם אני קראתי כי המדובר בבת של חבר ומי שדאג לפרסם את העובדה הזאת כבדרך אגב הם אנשי מרצ בכבודם ובעצמם; זו לכאורה התואנה החזקה שבידם המתחזקת את עצם קיום צו איסור הפרסום. הערת ביניים: אכן אנשי מרצ מכלכלים את צעדם בחשיבה מוקדמת ומתוכנתת. אולם, ולמרות זאת, עולה כאן שאלה מאליה: אומנם יש צדק באיסור הפרסום בשביל שהמעגל הקרוב לנפגעת לא ייזהה אותה - דבר שעלול לפגוע מנטלית בנערה, ועל כן מן הראוי להכין את הנערה באופן מקצועי כך שהעימות עם המקרה לא יפול עליה במפתיע כאשר אינה מוכנה לו מנטלית, זאת כי אין מנוס מעימות כזה שהנערה תצטרך להתמודד עימו במוקדם או במאוחר, וזאת כאשר החשוד יוכתם וייכלא או אז המעגל הקרוב ייחשף לפרטי המקרה והנערה תצטרך להתמודד עם החשיפה הזאת בטובתה או לא. 

התמודדות הנערה, להדגיש, הוא עם המעגל הקרוב לא הרחוק; אנחנו, שממילא איננו מכירים אותה, ודווקא במקרה הזה החוג המשפחתי הקרוב שהנערה מתכוננת נפשית ומקצועית להתמודד מולו יחוש ראשון בפרטי המקרה מתוך העדרות החשוד הכלוא בביתו זה זמן, ולא יצטרך להמתין עד אשר יוכנס לכלא.. אני מאמין שאותו מעגל "קרוב" כבר יודע במי מדובר ובאיזו נערה; שישה חודשים של העדרות החשוד הכלוא בביתו מבלי יוצא ולא נכנס כבר סיפק עבור "החוג הקרוב" את המידע הדרוש שהנערה אמורה להתמודד עימו; חצי שנה של העדרות בכפייה עשו כבר את שלהן, הדבר כבר נודע לחוג הזה ללא צל של ספק, לכן וכעבור זמן מסוים אין לצו איסור הפרסום שום משענת וטעם כי הוא לא יעשה את ייעודו להגן על הנערה מהגורמים שהמידע הנחשף אמור להשפיע עליהם בזיהוי הנערה; הם כבר חשופים לו עם הצו ובלעדיו, זוכרים? העדרות החשוד עשתה את שלה, חצי שנה... רוצה לומר כי צו איסור הפרסום, ובכל הנוגע להכין את הנערה להתמודד עם תוצאותיו- אינו נוגע לנו, למעגל הרחוק, הוא נוגע למעגל הקרוב שממילא כבר אינו מושפע ממנו ואין לו שום אפקטיביות עבורו.

צו האסור נועד להכין את הנפגעת לקראת עימותה עם החברה שתיחשף למקרה, זו ההגנה המשפטית שהצו נועד לתת: הכנה נפשית לקראת הבאות בעזרת אנשי מקצוע. אלא אם כן לא תוגש תלונה אך לעניות דעתי התלונה נגד הנאשם הוגשה ופתוח ייפתח המשפט. מאמץ לגמרי את הדעה הרווחת ברשת כי הצו נועד, כעבור שישה חודשים תמימים מהוצאתו, להגן על נפגעת אחרת העונה לשם מרצ.

                                                   ________________________________

 תאריך פרסום: יום חמישי, 28/9/17