השאלה האירנית-ישראלית – פרק ב'

תאריך פרסום: יום שני, 13/1/20

קישור לפרק א'

פרק ב': 'המניע'

המדובר בסך הכל בקרב על דעת הקהל האסלמית . האירנים חיפשו ומצאו נקודה פסיכולוגית שיכולה להשפיע על דעת הקהל בעולם הערבי-אסלמי וכבר עמדה במבחן במשך שנים רבות

האויב המר של איראן: הסונים – קרדיט: ויקיפדיה
▪  ▪  ▪

 

אני מאמין כי תוכן המאמר שלפניכם העסיק לא מעט אנשי הביטחון ישראלים ועלה באופן זה או אחר בדיונים אסטרטגיים על-אודות שאלת המניע של איראן להתחמשות בנשק גרעיני. עלי להקדים ולהודות כי על-פניו אין לאיראן שום סיבה לתקוף את ישראל ועוד בנשק גרעיני. לא נשקפת לאיראן שום סכנה מכיוון ישראל, אין לה סיכסוך מדיני או בטחוני עימה גם אין ביניהן גבול משותף. שום מדינה נורמלית לא תסכן את עצם קיומה בהרפתקה גרעינית נגד ישות שתגיב אם תותקף וקרוב לוודאי תשמיד את איראן.

אם כן השאלה העולה מאליה מדוע איראן מבקשת להתחמש בנשק גרעיני ולאיים בו קבל עם ועדה על ישראל, כי הרי כל העולם יודע, כולל האומה הערבית, כי אין לאיראן שום סיבה ישירה או עקיפה לפתוח במלחמה נגד ישראל ועוד במלחמה גרעינית. מדוע איפוא עושה איראן מאמצים כבירים להצטייד בנשק גרעיני ולאיים בו על ישראל; זה בעינו האבסורד והשאלה הנגזרת ממנו.

בשביל לענות על האבסורד הזה נידרש לניתוח אסטרטגי עמוק. ידוע כי 80% מהעולם האסלמי הוא סוני, 15% שיעי ו-5% הנותרים מהווים מספר זרמים עצמאיים שהתנתקו מהשיעה, קוראים להם "החורגים". כל איש שיעי שיתבקש להצביע על האויב שלו יודע לכוון את האצבע אל עבר האויב המר והאכזרי הלא הוא 85% מהמוסלמים הסונים; זהו האויב הנוקשה של השיעים. כאשר מדברים על האויב הסוני ב-ה"א הידיעה לישראל אין מקום כבוד לידו, גם לשטן הגדול אין מקום.

כנ"ל בצד השני של המתרס. האויב האמיתי של הסונים הם השיעה דהיינו האיראנים והמובלעות שלהם. אם ניתן לכל אחד מהאויבים את זכות הבחירה – את מי היית משמיד קודם: את השטן הגדול, הקטן, או את הסוני/השיעי, הוא יבחר מבלי להתבלבל באויב המר והנצחי- תלוי אם הוא סוני או שיעי.

עד כאן הנתונים הבסיסיים ולניתוח שלהם מזווית הראייה השיעית. השיעים וכאמור הם המיעוט באומה האסלמית, מולם ניצבת חומה בת 85% מכלל המוסלמים בעולם המבקשים, פשוטו כמשמעו, את נפשם. את זאת האירנים יודעים באופן ברור. כלומר מבחינה מתמטית גרידא שאלת הכחדתה של האומה השיעית היא שאלה של זמן, יום יבוא והמיעוט השיעי יושמד על-ידי הרוב המוחלט של הסונים או במקרה הטוב יוחזר אל חיק האומה הסונית הגדולה. זוהי השאיפה הסונית.

אנו עדים מידי יום ביומו להתמודדות איראן עם האיום הסוני, בעירק, בתימן, בסוריה, בלבנון. האירנים נמצאים בלבנון ובסוריה לא בשביל להתמודד עם האויב הישראלי כי אם להתגונן מפני האיום הסוני, וזאת על-ידי הרחבת בסיס הפעילות הצבאית שלהם במזרח התיכון וכריתת בריתות עם כל מי שרק מוכן ללכת איתם גם אם מחירו מופקע. האירנים מוכנים לשלם בכל מטבע גם במחיר של כניסה למלחמה לא להם, וזה מה שקורה הלכה למעשה בסוריה בתימן בסוריה ולבנון, האירנים נלחמים מקיזים דם ונהרגים במלחמות לא להם. הם רואים איפוא בעשייתם זו כפיתרון טקטי זמני אך לא לטווח ארוך. זה לא הפיתרון האסטרטגי לאיום הסוני עליהם כי בסופו של יום וכפי שציינתי לעיל השאלה היא מתמטית: 15 נגד 85 האחרון מנצח והפרסים יודעים חשבון. האסטרטגיה האירנית יונקת איפוא את יסודותיה מהנוסחה המתמטית הזו, וכאן אנו מגיעים לחשיבה האסטרטגית שאומצה על-ידי האירנים והם הולכים עליה בכל הכוח ושמים בה את כל מבטחם.

המדובר בסך הכל בקרב על דעת הקהל האסלמית. האירנים חיפשו ומצאו נקודה פסיכולוגית שבכוחה להשפיע על דעת הקהל בעולם האסלמי וכבר עמדה במבחן במשך שנים רבות. המדובר בנוסחת 'הישות הציונית' שכל שליטי-ערב השתמשו בה על-פני עשרות השנים בשביל "להרדים" באמצעותה את העם העני והמרוד שלהם ולהשאירו תחת שליטה אבסולוטית מבלי שיתמרד ויפצה את פיו.

השאלה הפלסטינית והיהודים הציונים שגנבו מהעם הפלסטיני את אדמתו; זוהי הנוסחה. זה החומר המרדים ששימש את השליטים הערביים, ואפילו השתתפו מעת לעת במלחמות נגד ישראל בשביל להציג לעמם קבלות מעשיות: עד כמה חשובה וקדושה השאלה הפלסטינית. כך עשה אסד האב, המלך חוסין, עבד אל-נאצר ואפילו קדאפי וסדאם חוסין, כולם השתמשו באותו 'חומר מרדים': סוג של תערובת שהניב תוצאות טובות ועמד במבחן התוצאה. הרחוב הערבי נרדם עשרות השנים לאחר כל מלחמה. 

גם האירנים קלטו את הטריק, גילו את החומר המרדים וביקשו לעשות בו שימוש, אך המרחב עליו ביקשו לפזר את החומר אף שליט ערבי לא חשב עליו; הם מתחו אותו עד לאינסוף ועבר גם את מרחב הדמיון. 

האירנים עמדו בפני שאלה גורלית: מהו סדר העדיפות שלנו לטווח הארוך, להמשיך עד לאינסוף במלחמתנו בסונים שבסופה המתמטיקה תנצח ואנחנו נפסיד ונושמד, או לנסות לייצר את החומר המרדים והמבטיח המופק מ'האויב הציוני', ולקנות באמצעותו את לב המוסלמים הסונים בכל רחבי העולם הערבי. 

שאלו וענו: הטכסיס ראוי וכדאי וזו איפוא תוכניתם המפורטת של הפרסים אשר לדמיונם אין גבול: הבה ונפעיל את הדמיון... הבה נשיג נשק גרעיני ונשמיד באמצעותו את 'האויב הציוני'. זה מחד ומאידך אנו יודעים כי האומה היהודית תספיק להגיב ובעוצמה, חלק לא מבוטל מהעם האיראני יושמד אך לא כל כולו, סביר כי מיליונים מספר ישרדו מתוך 85 מליון אירנים וניתן להחיות דרכם את האומה השיעית. בחישוב רווח-הפסד דווקא ההפסד ייקנה לעם האיראני את שם השהידים ואת פאר האומה הגדולה והאצילה שהקריבה מיליונים מאזרחיה עבור כבודו הנצחי של העם הערבי ועבור השאלה הפלסטינית.

לדידי האיסטרטג האיראני, המולסמי המצוי יעמוד על ערך ההקרבה האיראנית ויוקיר את ההקרבה הזו עד כדי לקבל עליו את עול הנהגת איראן ואומת איראן ודת איראן. בחישוב מתמטי של רווח מול הפסד, האסטרטג האירני מזהה ברשימת הרווחים שני קודים בסיסיים: את חזרת עטרת האומה הפרסית ליושנה ששוב תעמוד זקופה בראש העולם הערבי העשיר כאשר משאביו יופנו לחדּש את בניין האומה הפרסית שהותקפה ונחרבה, והקוד השני שאותו אסטרטג מזהה הוא הסרת עול האיום הסוני מעליו לעולם ולעולמי-עד. מי יודע אולי אף יקומו במסע מהיר ל'שיוע' הסונים, כדרך הצלבנים ואף האיסלמיסטים שביצעו מסעות מעין אלה על-פני ההסטוריה וגרפו הצלחות מרשימות; הדבר אינו בשמים. כן האיראנים מתכוונים להטיל פצצה גרעינית על ישראל כצעד אסטרטגי מחושב. בפרק ג' האחרון נוציא את התוכנית הפרסית המפורטת מהמגירה.

קישור לפרק ג'

                                                             ________________________________