חלום

בדרך כלל אני לא חולם וגם אם כן לא תמיד זוכר. אתמול חלמתי חלום ארוך דווקא ומאוד משמעותי, אני רוצה לשתפכם בו אם יש למישהו רעיון או משהו לפתרונו

חלום חלמתי
▪  ▪  ▪

                        

וכך היה החלום: אני ואשתי החלטנו לאחר הפסקה של שנים לנסוע לחופשה זוגית אינטימית בלי הילדים בלי אף אחד. וכמנהגה אשתי טיפלה בכל הפרטים הקטנים כגדולים מהזמנת הטיסה בית מלון ואפילו מספר החדר במלון היה לה. וכך יצאנו לסוף שבוע ארוך מיום חמישי עד יום ראשון שאמורים היינו לחזור הביתה.

הגענו למלון, לא יודע באיזו מדינה, זה היה מלון אדיר ממדים בן 3 בניינים או מגדלים מצטופפים אחד ליד השני. בניין א' הכי יוקרתי גם מבחינת החדרים וגם קרוב לבריכה- מה שנקרא מרכז האירועים, בניין ב' היה ממוצע בכל קנה מידה ובניין ג' הכי דפוק, רחוק מהכל וגם חדריו לא משהו. כמובן החדר שלנו היה בבניין א' ואפילו מס' החדר היה בידינו. הגענו לקבלה נרשמנו, הכל אגב היה משולם מראש, וביקשנו את המפתח. להפתעתינו הפקידה נותנת לנו חדר בבניין ג'. פראיירים לא אנחנו וכישראלים לכל דבר הצעקות והקולות הגיעו עד השמים שאותנו יסדרו? אחראי המשמרת הגיע המנהל הגיע ושום דבר, זה מה שנשאר רק במגדל השלישי, טקיט אור ליווט. 

אבלים וחפויי ראש צעדנו לחדרנו בבניין ג' וקיבלנו את מר גורלנו וכי אילו ברירות היו לנו שנחזור הביתה?

למחרת ביום שישי בבוקר אני ואשתי מבואסים עומדים במרפסת שותים קפה, ומול עינינו קורה מחזה אדיר: שני המגדלים המפוארים א' וב' שלידינו פשוט קורסים ומותירים הרבה אבק. לא היה סיכוי למי שאיכלס אותם, כל מי שהיה בפנים מת. למראה הזוועתי הזה אנחנו מחליטים לוותר על היומיים שעוד נותרו לנו ומחליטים לעזוב מיד את המלון הנאחס הזה. מתייצבים בקבלה לצ'ק אאוט והפקידה מנסה לשכנע אותנו שנישאר ולרגל האסון שקרה מציעה לתת לנו את היומיים הנותרים חינם אין כסף. אבל אנחנו בשלנו, עוזבים.

מגיעים לשדה התעופה וממתינה לנו שם עוד סערה: כרטיסי הטיסה שלנו הם ליום ראשון מחרתיים ואנחנו ביום שישי, אשר על כן עלינו לשלם קנס שגובהו כמעט כמחיר כרטיס טיסה שלם. ושוב הרי אנחנו ישראלים לא פראיירים – צעקות ניבולי פה והסברים... שום דבר טקיט אור ליווט. אבלים וחפויי ראש שילמנו וחזרנו הביתה.

אנחנו שוב בבית, בוקר יום ראשון במרפסת שותים קפה. הטלפון מצלצל והבן שלי הבכור לוקח את השפופרת, עונה והפנים שלו הופכים אדומים: לא תאמינו, זה היה סוכן הנסיעות, הוא אמר לי שבניין ג' של בית המלון שהייתם בו קרס ביום שבת. סוף חלום כאן התעוררתי.

אבל זה לא הכל. גם במציאות נקלעתי אישית בעבר לשני מצבים די דומים כי שניהם קשורים בנסיעות. פעם, במציאות, הייתי עובד באזור הסוחר החופשי של פנמה והייתי חוזר מידי יום במטוס לפנמה. במקום שעתיים ויותר נסיעה עמוסה 10 דקות ואתה בפנמה. היה לי חוזה עם חברת תעופה מקומית (Alas Chiricanas). הטיסה היתה בחמש אחה"צ, כלומר היית צריך להתייצב בחמש וחמש דקות לאחר מכן המטוס ממריא, המסלול היה כמעט לידינו. ובאותו יום, ב-19 ביולי 1994 הגעתי בחמש ושתי דקות איחרתי בשתי דקות, המטוס היה עדיין על המסלול. הפקידה החצופה אמרה לי שנתנה את המקום שלי למישהו אחר כי איחרתי בשתי דקות. מרמורים וצעקות לא עזרו ובנתיים אני רואה את המטוס מתחיל לזוז מול עיני ועדיין צועק ומתמרמר מנסה שיחכה לעזאזל ככה לא עושים לנוסע מתמיד.

אבל וחפוי ראש יוצא משם ומחפש שם ליד שדה התעופה טרמפ. למזלי מצאתי בסביבה מישהו ישראלי לא זוכר את שמו שאסף אותי ברצון, הוא היה מנהל של מחסן ושמח לקחת אותי שיהיה לו עם מי לדבר בשעתיים הבאות. כעבור עשר דקות אנחנו מבחינים בקבוצה גדולה של אנשים מתגודדים, בדרך כלל זה קורה בתאונות דרכים שהיו נפוצות בכביש הזה. עצרנו לראות אם חלילה מעורב יהודי בתאונה ושם הבננו כי הטיסה שרק עכשיו יצאה מקולון התרסקה ביער. 21 אנשים נהרגו בהם 12 יהודים, אני נלחמתי להיות אחד מהם; נלחמתי וניצחתי.

התרסקות המטוס אירעה יום אחד בלבד אחרי הפיגוע במרכז הקהילה היהודית בבואנוס איירס שבו נרצחו 85 אנשים. גם המטוס שבנדון הפנמי, התברר לאחר חקירה בת שנים, כי מחבל מחיזבאללה, עלי ג'מאל, העלה איתו מזוודת נפץ למטוס וביצע בו פיגוע התאבדות ביודעו כי רוב נוסעי המטוס יהודים, זאת במסגרת מאמצי חיזבאללה לפגוע בכמה שיותר יהודים בארץ ומחוצה לה. 

הפעם השנייה שדרכה אציין את תכונת האיחור שלי לטובה הייתה גם בשדה התעופה, בגואטמלה. הייתי נוסע מידי חודש למדינות מרכז אמריקה למכור בדים, גם אז עבדתי באזור הסוחר החופשי של פנמה. הייתי אז נשוי טרי והתעקשתי להיות בבית בסוף השבוע, לכן בניתי לי אז מסלול עמוס ומטורף למשעי. הייתי מספיק לחרוש ארבע מדינות תוך 5 ימים, הייתי עובד בטירוף 20 שעות ביום בשביל לסיים בגואטמלה ולחזור ביום שישי בטיסת (Avianca) שנוחתת בארבע אחה"צ בפנמה.

וגם הפעם איחרתי, וגם הפעם ניצחתי. הטיסה שלי התפוצצה בלעדי. 

עכשיו תוך כדי כתיבה הגעתי למשהו... היתכן והמוח שלי עיבד בסה"כ קבצים של נתונים ישנים בחלום?

                                                   ________________________________